1 [גם בארמ' שבכתבות ובמקרא שאר, שארית, באוגרית' שאר, ובערב' הדרומית והצפונית שׂאר سأر, سىٔر במשמ' זו, אך בארמ' שבתו"מ ובסור' נטשטש מבטא האלף (השוה גם שֵׁרִית במק' שְׁאֵרִית במקרא) והוא בא בצורות כגון שְׁיָר, שַׁיַּר (ומכאן אף בעבר' שִׁיֵּר וכדו'), אֶשְׁתַּיַּר וכו'. ועי' בהערה שאחר זו.
כנראה אין גם שׂאר, שממנו שׂאוֹר, אלא התפתחות מן שׁאר. כי השְׁאָר שנשאר מן הבצק, מחמיץ והופך שְׂאוֹר].

2 [עי' בסוף ההערה הקודמת, ובהערת המחבר לערך מִשְׁאֶרֶת.]