שַׁיָּר

*, ש"ז, — משורר, זַמָּר: שיר השירים, שיר שאמרו אותו השירים השוררים שנא' קדמו שרים אחר נגנים1 (ר' יודא בר' סימון, מד"ר שה"ש, ישקני).



1 [לדברי מד"ר שה"ש, בהתחלה: "שה"ש לישראל וכו' נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שירים בעולם, המד"א והלילו שירות היכל שבחות דהיכלא" כותב בעל מתנות כהונה: ה"ג בילקוט למי שעשאנו שירים בעולם ופירושו עשה אותנו שיר ושבח בעולם או י"ל עשה אותנו משוררים ומשבחים וקרי ביה שירים השי"ן פתוחה. ועי' בהערה על שם המגלה בערך ב. שִׁיר.]

חיפוש במילון: