°, ת"ז, — שיך לשְׁבָא, מסֻמן בשבא: והעקר באלה הווין השבאיות הקמצות וכו' והומרה הקמצית בשבא (ר"י א"ת, הרקמה טו, וילנסקי, רא). אך כאשר לא יהיה ענינה העתידות ולא יהיה בה וו העטף השבאית מלתה תהיה מלעיל (שם ל, שמז). אבל באה תנועה שבאית אחר תנועה שבאית1 שלש ויותר (הוא, כוזרי ב כ). ולא נמצא הוי"ו במקרא שתבא שבאית על וי"ו אחרת ונמצא בדברי רבותינו שאמרו הן וּולדותיהן (ר"י קמחי, ס' זכרון, 2). כי כן תי"ו תשעשעו שבאית כחוק בנין חזק (הוא, הגלוי, סא).