שִׁבּוּץ

°, ש"ז, — מעשה משבצת, ואמר הפיטן: עלץ כמלאך בשיבוץ מכנסי בד כפרש מוכן ציר אמת לשולחיו (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות, עבודה, סדור רסע"ג, רעא). תמימים בעודם בסין רפודים, שבוץ עדי עדיים אפודים (ר"א קליר, תמימים בעודם, יוצר זכור). שיבוצי' פשט וקידש בגילה (קטע מעבודה, Stud. Elbog., 180). שרת בבית אולמו אפדני שבוץ יהלומו (משלם ברבי קלונימוס, אפיק רנן, יוצר ב פסח). — °ובמלאכת השיר, במשמ' הכנסת דברי המקרא וכדו' לתוך מליצת השיר1.



1 [עי' ד. ילין, תורת השירה הספרדית, עמ' 118 וכו'.]

חיפוש במילון: