*, ש"ז, — מעשה המשבר, שבירה חזקה: תרנגולין שירדו לגינה ושברו את החליפין וקיטמו את הירק משלם נזק שלם, סומכוס אומר על הקיטום נזק שלם ועל השיבור חצי נזק (תוספת' ב"ק ב א). למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני  הקב"ה כשיבור לוחות (ר' יודן בי ר' שלום, ירוש' יומא א א). או שיבור או גידוע או נתיצה (ר' בון בר חייה, שם ע"ז ד ד). התחיל (משה) מצטער על שבור הלוחות (מד"ר שמות מו). — ובסהמ"א: והנה עלה זית טרף בפיה, פ' יש בו סימן שיבור ששיברתו מן האילן בפיה (ר"ש פרחון, מחברת הערוך, טרף). בואי שנת סיבור וצאי שנת שיבור (ר"ז אלצ'אהרי, ספר המוסר, מחב' כד). — °ובחכמת ההנדסה, כמו תִּשְׁבֹּרֶת, שעור שטחו של דבר1, Flächeninhalt; superficie; area: מכאן ואילך צא וחשוב בשבורים במדה הזאת ולמטה (משנת המדות א ז). שהמקום שיש בשבורו חמשים אמה על חמשים אמה הוא בית סאה (רמב"ם, ערכין וחרמין ד ד). כל כלי שיש בשיבורו אמה על אמה ברום שלש הרי הוא מחזיק ארבעים סאה בלח (הוא, כלים ג ד). והנה שבורן של מדות התיבה יחד הן מ"ה רבוא (פלח הרמון ז א, כ.).