שִׁבּוּצִי

° 1, ת"ז, — של שִׁבּוּץ, סגנון שבוצי, סגנון המשבץ בתוך דברי הבאות מן המקרא וכדו' במליצה, נוהג בדבור ובספרות.



1 [ קלצקין, ע"פ לויאס, מבוא לאוצר חכמת הלשון, עמ' יג.]

חיפוש במילון: