שִׁבּוּק
*, ש"ז, מ"ר שִׁבּוּקִים, שִׁבּוּקִין1, — כמו גֵּרוּשִׁים: גופו של גט וכו' דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין (גיט' ט ג). — ובסהמ"א: וזה יהיה לה ממני גט פטורין וספר כריתות ואגרת שבוקין כדת משה וישראל (ר"א הקראי, גן עדן, נשים כה, קנו.).
1 [ע"פ הארמ' שִׁבּוּקָא בלשון התרגומים.]