*, ש"נ, —  שה"פ מן שבר, מעשה השובר: היא הוייה היא הקמה היא שבירה היא נתיצה היא גאולה היא פדייה (ירוש' ערל' א ב). שלא יבא לידי שבירת עצם (שם פסח' ו ה). — ובסהמ"א: זה יקרה מחמת שבירת הנצוצות מהאדים העבים אשר על האופק (טוביה כץ, מעשה טוביה , עולם הגלגלים ז , מז:). — °וברפואה, חולי השבירה, Bruchleiden; hernie; -ia: באשה שיש לה חולי השבירה והיא למודה לראות בכל עת שבודקת (נודע ביהודה ה' נדה נח). — °ובחכמת הלשון, תנועת החירק, הקרובה אל יוד1: והדומה לו (להאלף) בקלות הוא היוד והיא הברה נקראת שבירה ומהם מי שקורא נמיכה (ר' נסים, פי' ספר  יצירה, קונטרוס המסורת, דוקס, יג). — °ובמשמ' שבירת כלים בקבלה: כאשר רצה הקב"ה שתהיה בחירה לאדם ע"כ רצה שיהי' טוב ורע וכו' וע"כ עשה ענין השבירה שהיא שורש כל שליטות הרע במציאותו (רמח"ל, פתחי חכמה ב, כט.).