שְׁבִירוּת

°, ש"נ, — תכונת הדבר השבור. ושבירות הלב נקרא מירור דכת' לב יודע מרת נפשו (מדה"ג שמות א יד, הופמן, 8). מתודה אני לפנייך יי' אלהי בכפיפת ראש וכו' בשבירות לב בנמיכות רוח וכו' (רבינו נסים, רבונו של עולם, ודוי הגדול, סדר יום כפור קטן). — °ובמשמ' תכונת הדבר השָׁבִיר, הנִתן להשבר, נוהג בספרות ובדבור.

חיפוש במילון: