1, קל לא נמצא במקורות הקדומים.

― פִע', שִׁבַּצְתָּ, ― שִׁבֵּץ, קשט ורקם בטבלאות וכדו': וְשִׁבַּצְתָּ2 הכתונת שש וכו' (שמות כח לט.). ובתו"מ: ואלו הן גולמי כלי מתכות שהן טהורין, כל שהוא עתיד לשוף ולגרר ולכרכב לשבץ ולהקיש בקורנוס (תוספת' כלים ב"מ ב י). ― ובסהמ"א: גם בהשאלה: מכתב שלחתם ולבב לקחתם החור בתכלת שבצתם והשהם בפוך הרבצתם (ר"י הלוי, מכתב בשם ר"י מינש לחכמי נרבונה, האסיף תרנ"ד, 151). ושבץ משבצות מלים ארוגים בשכל לא בארגמן ובשרד (ר"י חריזי, הקד' תחכ', 1). ויטוה לשוני פתיל רעיוני ובגדי זמני בשירי אשבץ (שם, 6). ובתוכם איש זקן ירבץ מן התעודות נפוצותיהם וישבץ מן המליצות חליצותיהם (שם ח 84). חליצות המליצות משבץ ונפוצות התבונות מקבץ (שם נ, 388). אמנם מי ששיבץ אבן מקיר או כפיס מעץ מה כבוד יהיה להם מזה (ר"י אברבנאל, נחלת אבות ד, איזהו מכובד). לפי שהכבוד הנעשה לחכמים הוא פרסום מעלותיהם כשבץ הזהב למרגלית (שם שם). דת אל תערב באגדות של דפי, אבני יקר בכלי בדיל שבצת (פרנסיס, צבי מודח, קבץ על יד א, 118). ―  ואמר המשורר: וזממיו שבצוהו ומחשביו ארגוהו (ר"י הלוי, על משכבי בלילות, זמורה א, 62). כוס כלבנת ספיר אחזה עינים וככתם אופיר שבצה ידים (הוא, הבכוס שם ג 334). דמיונו כאריה לשונו אדמדמת, עיניו אדם פטדה בחריהן שבצו (לטריס, נשיא בישראל, ממצרים לגוטלובר, 9).

― פֻע', בינ' מְשֻׁבָּצִים, ― מְשֻׁבָּץ, ששבצו אותו, שמלאו בו לוחיות לוחיות: ועשית חשן וכו' ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן וכו' מְשֻׁבָּצִים3 זהב יהיו במלואתם (שמות כח יה-כ). ―  ובסהמ"א: ובכפלי יריעות שובצו אבנים יקרות (חי בן מקיץ, הקד' ו). הכתונת בין של כ"ג בין של הדיוט משבצת היתה שהיא בתים בתים באריגתה (רמב"ם, כלי המקדש ח טז). ולחבר מליצות בזהב היופי משבצות (ר"י חריזי, תחכ' א, 19). ואקום ואחבר תפלה נמרצת, בתוכחות מוסר משבצת (עמנואל, מחב' כו, הברמן, 747). ―  ואמר הפיטן: עלמות קומה ימלא בכתנת כפולה משובצת עד פסי יד (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות, סדור רסע"ג, רעא). זומן לשרתך בחריטים משובצים (רסע"ג, אב ידעך, הושענא, סדור רסע"ג, רמא). נוהלים לכסותו משובצים (הוא, אלהים יה מקדם, שם, תיב). רע יאחזנו השבץ וגבר טוב בכל פאר ישובץ (אל חי, קרובץ, ארג'יל, שמע"צ). ― ואמר המשורר: בשריונים משבצים כגלים, ומגנים אדמים כגוילים (ר"ש הנגיד, הלי תעש, הרבמן א, 18). אזי באו אלי מצע משבץ בארגמן ומכלולים רקומים (הוא, התדע את פעלי, שם ג, 12). וספירים יפזר אל ספרים משבצים בכל משי ורקמה (יוסף בן חסדי, הלצבי חן, שעה"ש 29). כתנות תהלות ארגו אתם ידי אמן ובזהב אהבה שבצו (רמב"ע, רכבי נדדים, ברודי, קצח).

― קל, בינ' פעו', °שָׁבוּץ, ― כמו מְשֻׁבָּץ: צוארך אפדתי דברותי וכו' הרי חמשים ותשע מצות שבוצים במצות לא תגנוב (רסע"ג, אזהרות, סדור רסע"ג, ריב). והכהן שבוץ בהוד אבני זכרון (רשב"ג, אשרי עין, מוס' יוה"כ ספרד', ביאליק-רבניצקי ב, 216). ממור וקדה קרוצה ובחן והוד שבוצה (מנחת יהודה שונא נשים, טעם זקנים, ה:). שבוצים מעשה אמן ולא מחור וארגמן (מעשה הרב דון יצחק ארדוטיל, דברי חכמים, נא).

― הִפע', °הִשְׁבִּיץ, ― כמו פִע', ואמר הפיטן: בשנן בשקד בשבח שירות ישביצו, בלהג בלמד בלקח לבבות יליצו (רשב"ג, אל נקדש, ביאליק-רבניצקי ב, 189).