תַּשְׁבֵּץ

1, ש"ז, — מעשה מלוי של לוח וכד' בלוחיות לוחיות מסֻדרות טורים טורים, שכל אחת מהן מיחדת בצבעה או באבן יקרה שבה: ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תַּשְׁבֵּץ מצנפת ואבנט (שמות כח ד). —  ואמרו פיטנים ומשוררים: לקח זבדם ותיקון עבודות לימדם, ללבוש שרד במעטי תשבץ (אלבוגן, Sdiens z. Ge-schicte d. 174 jud. Gottesdiensts, 11). אחלי האיש אשר בו יהיה משיח רביד ואך תשבץ זהבו מאמר ופאר ואך רקמת רבידו שיח (ראב""ע, אסיר אשר לבו, ברודי, סה). גלגל תבונות רום ברוב דעה הולך וסובב על נקודתו בו כוכבי חכמה יאירון על תשבץ תבונתו וחידתו(עמנ',  מחב' ד, אפתח בכנור, ירדן, 90). — ובלשון ימינו נוהגת המלה גם בצרופים כגון חידת תשבץ, חידת מלים ערוכות במשבצות משבצות שתי וערב,  .Kreuzworträel; crossword-puzzle.



1 [ע' א. שָׁבַץ, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים