שִׁבְעִים

1, שם מספר זו"נ, —  שבע פעמים עשר, 70; siebzig; soixante-dix; seventy: כי שבעתים יקם קין ולמך שִׁבְעִים ושבעה (בראש' ד כד). ויהי כל ימי למך שבע וְשִׁבְעִים שנה ושבע מאות שנה (שם ה לא). ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שִׁבְעִים נפש (שמות א ה).  בְּשִׁבְעִים נפש ירדו אבתיך מצרימה (דבר' י כב).  ועי' שֶׁבַע. —  ובתו"מ:  הרי אני כבן שבעים שנה (ר' אלעזר בן עזריה, ברכ' א ה).  אין דנים לא את השבט ולא את נביא השקר וכו' אלא בבית דין של שבעים ואחד (סנה' א ה). והיה (מרדכי) יודע בשבעים לשון (מגי' יג:).  ועי' לָשׁוֹן. —  °ונוהג השם שִׁבְעִים ככנוי לתרגום היוני של המקרא המיוחס לשבעים הזקנים Septuaginta.



1 [אין כאן כמובן מ"ר סתם מן שבע (שכן שבע עצמו הוא רבוי), ושים לב להבדל במבנה המלה שלשים, ארבעים, שבעים וכו' המורות על עשר פעמים שלוש, ארבע, שבע, למלת עֶשְׂרִים שהיא כאלו מ"ר או מ"ז מן עשר(ה), ולא כמבנה המלים zwanzig, twenty, בלע"ז, כצורה מרחבת ממספר השנים.]

חיפוש במילון: