ג. שָׁבַר
1, פ"י, אֶשְׁבֹּר, — שָׁבַר חק על דבר, שם עליו חק: וָאֶשְׁבֹּר עליו חקי ואשים בריח ודלתים (איו' לח י). — ואמר המשורר: שבר עלי ים חק ושם עליו מסגר ומנעולים למשמרת (ר"ש הנגיד, שירה בפי, הברמן ב, 40).
1 [קשה לעמוד על מקורו של שמוש כזה בפעל שָׁבַר, ואף אפשר שיש כאן טעות המעתיק או המתרגם ממקור הספר, שהיה כתוב ארמית. ועי' בדברי העורך בפרושו למקום.]