1, ש"ז, שִׁבְרוֹ, — תבואה, Getreide; blé; grain, corn: וירא יעקב כי יש שֶׁבֶר במצרים (בראש' מב א). לכו הביאו שֶׁבֶר רעבון בתיכם (שם שם יט). כאשר כלו לאכל את השֶׁבֶר אשר הביאו ממצרים (שם מג א). ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שִׁבְרוֹ (שם מד ב). וילקט יוסף את כל הכסף וכו' בַּשֶּׁבֶר אשר הם שברים (שם מז יד). מתי יעבר החדש ונשבירה שֶּׁבֶר והשבת ונפתחה בר (עמו' ח ה). ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שֶׁבֶר ביום השבת למכור לא נקח מהם (נחמ' י לב). — ואמר המשורר: בידו מעיני השכל לצמא ומכלת לכל רעב ושבר (רמב"ע, חמדות, ברודי, לג). אלו בימי יוסף תהיה, ממך שבר כל איש שברו (הוא, הענק א, שם, שכז).