, פ"י, שָׁבָר, שְׁבָרֵךְ, שְׁבָרָהּ, שָׁׁבְרָה, שָׁבַרְתָּ, שָׁבָרְתָּ, שָׁבַרְתִּי, שָׁבְרוּ, שֹׁבֵר, שָׁבוּר, שְׁבוּרֵי, שְׁבוֹר, לִשְׁבֹּר, שִׁבְרִי, שְׁבֹר, שָׁבְרֵם, אֶשְׁבּוֹר, יִשְׁבֹּר, יִשְׁבְּרֵהוּ, תִּשְׁבָּר־, תִּשְׁבְּרוּ, תִּשְׁבֹּרוּ, יִשְׁבְּרוּ, יִשְׁבְּרוּהוּ, — שָׁבַר האדם, או האל, או רוח סערה, מקל, עץ, כלי חרש, קנה, עֹל, דלת, חומה, עצם וכו', brechen; casser; to break: ויגשו לִשְׁבֹּר הדלת בראש' יט ט. לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תִשְׁבְּרוּ בו שמות יב מו. ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וַיִּשְׁבְּרוּ הכדים שפט' ז כ. וּשְׁבָרָהּ (את החומה) כשבר גבל יוצרים כתות ולא יחמל ישע' ל יד. קנה רצוץ לא יִשְבֹּר ופשתה כהה לא יכבנה שם מד ג. וְשָׁבַרְתָּ הבקבק לעיני האנשים וכו' ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר יִשְׁבֹּר את כלי היוצר [[ירמ' יט י-יא]]. אחרי שְׁבוֹר חנניה הנביא את המיטה מעל צואר ירמיה הנביא שם כח יב. מוטת עץ שָׁבָרְתָּ ועשית תחתיהן מטות ברזל שם שם יג. קול יי שֹׁבֱר ארזים תהל' כט ה. בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תִּשְׁבָּר־גרם 1 משלי כה יה. — ובהשאלה, שָׁבַר את עֹל פלוני, את מוטות עֻלו, פרק את מרותו: וָאֶשׁבֹּר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות ויקר' כו יג. כי מעולם שָׁבַרְתִּי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבור ירמ' ב כ. אך אמה יחדו שָׁבְרוּ על נתקו מוסרות שם ה ה. שָׁבַרְתִּי את על מלך בבל שם כח ב. אֶשְׁבֹּר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק שם ל ח. בְּשִׁבְרִי שם את מטת מצרים ונשבת בה גאון עשה יחזק' ל יח. וידעו כי אני יי' בְּשִׁבְרִי את מטת עלם והצלתים מיד העבדים בהם שם לד כז. — שָׁבַר את מטהו, את זרועו, נטל מבעליו את הכח לרדות: שָׁבַר יי' מטה רשעים שבט משלים ישע' יד ה. את זרוע פרעה מלך מצרים שָׁבָרְתִּי יחזק' ל כא. וְשָׁבַרְתִּי את זרעות פרעה שם שם כד. שְׁבֹר זרוע רשע תהל' י יה. — ושָבַר האל לאדם מטה לחם וכדו', נטל ממנו פרנסתו כשבירת מטה 2:  בְּשִׁבְרִי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו ויקר' כו כו. הנני שֹׁבֵר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה יחזק' ד יו. ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שָׁבָר תהל' קה יו. —  ושָבַר האל קשר ומלחמה, שבר את קשת העם, את בריח העיר וכדו', נטל ממנו את הכח להלחם ולהתגונן: הנני שֹׁׁבֵר את קשר עילם ראשית גבורתם ירמ' מט לה. וְשָׁבַרְתִּי את קשת ישראל בעמק יזרעאל הוש' א ה. וקשת וחרב ומלחמה אֶשְׁבּוֹר מן הארץ שם ב כ. וְשָבַרְתִּי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און עמו' א ה. — ושבר את העם, את בחוריו, את מלכו: ל