ש"ז, בסמי גם שֵׁבֶר, בהפס' שָׁבֶר, שִׁבְרִי, שִׁבְרְךָ, שִׁבְרֶךָ, שִׁבְרֵךְ, שִׁבְרוֹ, שִׁבְרָהּ,  מ"ר שְׁבָרִים, שְׁבָרֶיהָ, — שה"פ מן א. שָׁבַר, כמו שְׁבִירָה, Brechen, Bruch; rupture, brèche; breaking, breach: כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שִׁבְרָהּ ושברה כְּשֵׁבֶר נבל יוצרים כתות לא יחמל (ישע' ל יג-יד). — ושֶׁבֶר בגוף האדם והבהמה, שבר יד או שבר רגל: או איש אשר יהיה בו שֶׁבֶר רגל או שֶׁבֶר יד (ויקר' כא יט). שֶׁבֶר תחת שֶׁבֶר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו (שם כד כ). — ושִׁבְרֵי הארץ: הרעשתה ארץ פצמתה רפה שְׁבָרֶיהָ כי מטה (תהל' ס ד). — ובתמונה, שֶׁבֶר האדם, העם, פצע אנוש, מכת מות, כליון, Todeswunde, Zusammenbruch; blessure fatal wound, collapse: וְשֶׁבֶר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יי' יכלו (ישע' א כח). ביום חבש יי' את שֶׁבֶר עמו ומחץ מכתו ירפא (שם ל כו). רעה אנכי מביא מצפון וְשֶׁבֶר גדול (ירמ' ד ו). שֶׁבֶר על שֶׁבֶר נקרא כי שדדה כל הארץ (שם שם כ). וירפאו את שֶׁבֶר עמי על נקלה (שם ו יד). על שֶׁבֶר בת עמי השברתי (שם שם כא). אוי לי על שִׁבְרִי נחלה מכתי (שם י יט). אנוש לִשִׁבְרֵךְ נחלה מכתך (שם לב יב). והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שִׁבְרֵךְ בגוים (יחזק' לב ט). ולא נחלו על שֵׁבֶר יוסף (עמו' ו ו). אין כהה לִשִׁבְרֵךְ נחלה מכתך (נחו' ג יט). קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה וְשֶׁבֶר גדול מהגבעות (צפנ' א י). לפני שֶׁבֶר גאון (משלי יו יח). מגביה פתחו מבקש שָׁבֶר (שם יז יט). נשפך לארץ כבדי על שֶׁבֶר בת עמי (איכ' ב יא). גדול כים שִׁבְרֵךְ מי ירפא לך (שם שם יג). — ובצרופים, שֵׁאת ושבר, שֹׁד ושבר, זעקת שבר: כי דרך חרנים זעקת שֶׁבֶר יעערו (ישע' יה ה). שתים הנה קראתיך מי יגיד לך השד וְהַשֶּׁבֶר והרעב והחרב מי אנחמך (שם נא יט). מחשבותיהם מחשבות און שד וָשֶׁבֶר במסלותם (שם נט ז). לא ישמע עוד חמס בארצך שד וָשֶׁבֶר בגבוליך (שם ס יח). — ושבר רוח, שבר ברוח, במשמ' צער עמק, מחלת נפש: הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב וּמִשֵּׁבֶר רוח תילילו (שם סה יד). מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שֶׁבֶר ברוח (משלי יה ד).1 — ובתו"מ: ואין מחזירין (בשבת) את השבר (שבת כב ו). התורם את הבור ואמר הרי זו תרומה ע"מ שתעלה שלום, שלום מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה (טבול יום ד ז). ואיד יעלה מן הארץ, עלה שבר2 מלמטן, מיד הגשמים יורדין3 (רשב"ל, ירוש' תענית ב א). אבל יוצא הוא באגד שע"ג המכה ובקשישין שעל גבי השבר (שבת נג.). נכון למועדי רגל, שהיו מוכנים לשני שברים, לשבר מלמעלן ולשבר מלמטן (מד"ר בראש' ל). נזכרת אני את השברים שהיית שובר את המלכיות בעבורי, ואין נגינתי אלא לשון שבר וכו' (שם שמות יח). — *ובמשמ' קטע מדבר שלם שנשבר, שברי כלים, שברי לוחות וכדו': כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין (שבת יז ה). שאם יש בה שברי פתילות שאסור לטלטל (בבלי שם מז.). המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין (ע"ז ג ב). אף (העושה כלים) מן הקצוצות, משברי כלים, מן הגרוטים וכו' (כלים יא ג). מיטה שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת, תרקוש שנשבר הוא ושבריו ניטלין בשבת, מגופת חבית שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת (תוספת' שבת יד ב). והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון (ברכ' ח:). — ובסהמ"א: עוד שאלת על מיני היסורים הרעב והחלי והפחד והשוד והשברים והחום והקור (רסע"ג, השגות על חוי 102, עמ' 42). ונקרא הרחם משבר מפני חבלי היולדה ושבריה שיש לה בהיות הולד ברחם ולא יוכל לצאת מהרה (רד"ק, הושע יג יג). השבר הוא פרוק חבור מיוחד בעצמות וכו' ורבים יקראו מיני השבר בשמות מתחלפים ויאמרו לשבר הגדול ההולך ברוחב ועמק הצפוני וכו' ויאמרו להולך ברוחב השבר המפסיק הנקרא אלמשטב, וההולך בארך עם התרחבות הירחיי והסהריי (קאנון, ד ה ב א). ואז עלו מהבריאה שברי הכלים ועמדו באצילות (עמנואל חי ריקי, משנת חסידים). — ואמר הפיטן: אויבי לנגדי בגבולי ונחלתי הם לשכים צדי עת שברי ונחלתי (רי"צ, גיאת, אסבלה, שעה"ש 26). ויצאה נשמתם ברטט ושברים4 (רשב"ג, אזהרות, ביאליק-רבניצקי ב, 136). רפה שברה, היה שֹברה ועזרה (הוא, לך נפשי, שם שם, 110). בך שֹברי, חבוש שברי וכל שבר עדתך (ראב"ע, אני תמה, איגר 63). — ואמר המשורר: וראשו בהנחה וסופו לאנחה ושיח וצוחה ושאון ושברים5 (דונש, דעה לבי, אלוני, פח). ושיריך שקולים וחזקים ומשבר וענין רע מנועים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבות, הברמן ב, 53). חברי אל תדמו איד לאידי ולא שברי במות יצחק לשבר (הוא, התנחומים, שם שם, 108). אצפה לעברם ואעטף בקברם ועיני לשברם יפיצון נהרים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים, זמורה א, 50). אני הגבר ראה שבר ומשושו גלה (ראב"ע, אבי הבן, איגר 205). — °ושבר כח: ומתני מלכים אפתח, ל' חלשות היא זה ושבר כח (רש"י, ישעיה מה א). — וחלי השבר, Bruchleiden; hernie, –a: ומורי זל"ה עם היות שהיה לו חולי השבר שהקור מזיק לו עכ"ז לא היה מונע מלטבול בכל עת (ר"ח ויטאל, הקדמת ע"ח). — °ושברים במשמ' תעלות: ואשבר עליו חקי, עשיתי לו (לים) שברים סביב לעכבו בתוכם והם לו חוק אשר לא יעברם כמו וירדפם לפני השער עד השברים והם תעלות סביב לעיר6 (רש"י, איו' לח י). — *שֶׁבֶר, שְׁבָרִים, קול שבור בתקיעת שופר: שיעור תקיעה כתרועה, שיעור תרועה כשלשה שברים (ר"ה לד.). איתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה ג' שברים תרועה תקיעה (שם שם). — ובסהמ"א: ונראין הדברים שהשבר קטן מתקיעה וכו' וגם גדול הוא מן היבבה של בני אדם, וכיון שכן נמצא שהשבר אינו אלא כדי ב' יבבות ויותר מעט וכו' וכן השבר בעצמו אינו נעשה לשברים, שא"כ חזר יבבות, ועל כרחנו שבר ותקיעה קול פשוט (רטב"א על ר"ה פרק ד, מו:). שכוונת התורה בתרועה לעשותה מקולות ושברים, ובתחלה היה עושה זה שברים וזה יבבות כפי מה שנראה לו שהוא יותר יפה (שם שם, מח.). למה הזכיר הכתוב הללוהו בצלצלי תרועה ולא אמר הללוהו בצלצלי שלשה שברים ותקיעה (עמנואל, מחב' כב, הברמן, 621). — °ובמשמ' סתירת דבר ובטולו: ולא יתכן שיהיה להם טענה עליכם בתורתכם ולא שבר לאמונתכם (ר"י א"ת, או"ד, הקד'). אבל בזכרי אלה השנים עשר שרש ובארי השבר עליהם בטלתי בזה סעיפיהם ונכרתו פארותם (שם א) — ובתורת הלשון, שֶׁבֶר או שבר גדול במשמ' חירק, ושֶׁבֶר קטן במשמ' צירי7: והיא נעימה תקרא אצל הערב השבר והוא מן קול ורוח יוצא מן הריאה יחתכהו סוף הלשון בעזר המלתעות מן השנים (אבוסהל דונש אבן תמים, פרוש ספר יצירה, כ.). ויהיה המקור עוד מהם על מפעל בשבר המם כמו למשכב זכר, למשכב דדים (ר"י א"ת, הרקמה יד). כאשר כבד עליהם השבר תחת התו (במלה תֶּמְחִי) עם שבר החת המירוהו בסגול (שם טו). והלשון הזה דומה ללשון הערב מפני שהם אומרים למריטה אימִּרַאט בשבר המם ודגשותה (הוא, סה"ש לריב"ג, מרט). ושבר גדול והוא חירק וקטן והוא צרי והשבא מונעת באלה כלם בתנאים (הוא, כוזרי ב פ). שהיה שמור בלבבות בפתחא והקמ"ץ והשבר והנטיה והשוא והטעמים (שם ג לא). הפתחא לאל"ף והה"א והקמוץ לוא"ו והשבר ליו"ד (שם ד ג). וירשתם, שבור הריש בעבור שבר הוי"ו (ראב"ע, דבר' יא ח). ומפני שבהוצאתו מן הפה נראה הקורא כחורק שיניו קראוהו חיר"ק וחכמי דקדוק לשון ישמעאל יקראו שבר (הוא, צחות, א.). — °ובחשבון, שֶׁבֶר במשמ' מספר מחֻלק במספר אחר, כגון חצי, שליש, שני שלישים, וכדו': וכשאתה מתיר את החלקים האלה גודלן אל קוטנן עד שיעלה בידך מנין שתהיה מוצא בו כל השברים האלה אין אתה מוצא כי אם אלף ושמונים, מפני שאתה מוצא בו תשיעית ושתות וחומש ורביע ושליש וחצי וכו' (ראב"ח, העבור, 37). השער הה' שער השברים והם על דרכים רבים (ראב"ע, ס' המספר, 4). שבלשון הערבי קוראים חלקי המדות שברים וכן חלקי המנויים שלא יהיה אחד שלם כשליש וכרביע (ר"ש א"ת, פי' המלות הזרות, תשבורת). לפי שבעלי חשבון חלקו השברים לששים מפני שבמספר הזה נמצאו חלקים רבים שלמים יותר מכל מספר שלפנינו (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, מקץ, לז.).ואם תרצה לחבר שברים עם שברים ויהיו השברים משברי חכמת התכונה, כתוב השברים מהמספר האחד בטור אחד כפי מדרגתם (רלב"ג, מעשה חושב ב א, 52). — ואמר המשורר: ויחד אחזה צורות משנות ואם רבו בלי חלקי שברים (ראב"ע, חדשים מעשה אל, כהנא א, 61). — °ושבר ראשון, חלק אחד מששים, ושבר שני, אחד מששים בשבר הראשון וכו': ואם אתה חולק ש"ס חלקי הרקיע על י"ב מזלות הרקיע יהיו כל חלקי מזל ומזל מהם שלשים חלקים ואנו קוראים לכל חלק וחלק מהם חיל וכו' וכל חיל וחיל נחלק לס' חלקים וכו' וחכמי ישמעאל קורין לו שבר (ראב"ח, צורת הארץ, ה.). כמו שיעשו חכמי התכונה בבואם לדקדק חשבון מה יחלקו האחד לששים ויקראו שברים ראשונים, וכל אחד מהשברים ההם יחלקו לששים ויקראו שניים, וכל אחד מהשניים יחלקו לששים ויקראו שלישיים (רלב"ג, מעשה חושב ב א, 50). והנה המדרגה אשר שבריה יותר דקים באלה הטורים היא השלישית וכו' (שם שם, 53). — °ושֶׁבֶר השֶׁבֶר: וכאשר התבאר זה כלו נודיעך דרך לקיחת המורה בשבר השבר ונאמר שהמורה על שבר השבר הוא המספר המורכב מהמספרים המורים על השברים ההם, והמשל ששלישית חמישית שלישית אחד מורכב ממספרי שלשה חמשה שלשה באחד ולזה יהיה חלק ממ"ה באחד (שם ב ה, 71). — °ושברים של צורות הנדסיות: וידוע הוא כי שברי העגול הם שלשה שברים כשברי כל התמונות, וכל שבר ושבר משברי העגול יש לו מיתר וחץ וכו' (ראב"ח, המשיחה והתשבורת, 64). וכל עגול שאלכסונו פחות מעשרה יהיו שברי המשולש השוה לקו העגול בערך העגול אל עשרה (ראב"ע, יסוד מורא יא, מא.). ואם נשים עגול שיהיה אלכסונו עשרה ונעשה יתר בשלישית החץ מפאת הנקודה מב' הפאות אז נמצא מרובע שיהיו שבריו כמדת קו העגול (הוא, ס' השם, קבוצת קונטרסים, ו). יש בעגול דברים רבים, האחד קו העגול והשני האלכסון וכו' והחמישי החץ והששי השברים (הוא, ספר המספר ז, 76). — °שבר אמתי, מדֻמה, משֻׁלב וכדו', נוהג בתורת החשבון בימינו.