שַׁבְּשָׁן

°, תוש"ז, — שדרכו לשבש ולקלקל: וכל המדפיסים האחרונים נמשכו אחר שבשן אחד ושבשו וחלקו את הפרוש ד"ה תאות לשלשה חלקים (אברהם ברלינר, רש"י על התורה מהד' שניה, הקד', XIII).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים