1, ש"נ2 סמי שַׁבַּת כנ' שַׁבּתְּכֶם, שַׁבַּתּוֹ מ"ר שַׁבָּתוֹת, סמי' שַׁבְּתֹת, כנ' שַׁבְּתֹתַי, שַׁבְּתוֹתַי, שַׁבְּתֹתיֵכֶם, שַׁבְּתֹתֶיהָ, שַׁבְּתוֹתֶיהָ, — א) היום השביעי בשבוע הנתן כיום מנוחה מעבודה, אף בצרופים כגון שמר שבת, חלל שבת: ויאמר משה אכלוהו היום כי שַׁבָּת היום ליי' היום לא תמצאהו בשדה ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שַׁבָּת לא יהיה בו וכו' ראו כי יי' נתן לכם הַשַּׁבַָּת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי וישבתו העם ביום השביעי שמות יו כה-ל. ושמרתם את הַשַּׁבַָּת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה שם לא יד. ושמרו בני ישראל את הַשַּׁבַָּת לעשות את הַשַּׁבַָּת לדרתם ברית עולם שם שם יו. ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שַׁבָּת ליי' אלהיך לא תעשה כל מלאכה דבר' ה יג-יד. אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שַׁבָּת מחללו ישע' נו ב. אם תשיב מִשַּׁבָּת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לַשַּׁבָּת ענג לקדוש יי' מכבד שם נח יג. בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות וכו' ומוכרים בַּשַּׁבָּת וכו', ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני הַשַּׁבָּת ואמרה ויסגרו הדלתות וכו' עד אחר הַשַּׁבָּת וכו' מן העת ההיא לא באו בַּשַּׁבָּת נחמ' יג יה-כא.3 — ויום השבת, כמו שַׁבָּת: זכור את יום הַשַּׁבָּת לקדשו וכו' כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יי' את יום הַשַּׁבָּת  ויקדשהו שמות כ ח-יא; ומעין זה דבר' ה יב יה. כל העשה מלאכה ביום הַשַּׁבָּת מות יומת שמות לא יה. וימצאו איש מקשש עצים ביום הַשַּׁבָּת  במד' יה לב. וביום הַשַּׁבָּת שני כבשים בני שנה תמימם שם כח ט. השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום הַשַּׁבָּת וכו' וקדשתם את יום הַשַּׁבָּת ירמ' יז כא-כב. שער החצר יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום הַשַּׁבָּת יפתח וביום החדש יפתח יחזק' מו א. והעלה אשר יקרב הנשיא ליי' ביום הַשַּׁבָּת  ששה כבשים תמימים שם שם ד. מזמור שיר ליום הַשַּׁבָּת4 תהל' צב א. ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום הַשַּׁבָּת למכור לא נקח מהם נחמ' י לב. בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות וכו' ומביאים ירושלם ביום הַשַּׁבָּת וכו' ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום הַשַּׁבָּת וכו' ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום הַשַּׁבָּת שם יג יה-יט. — ובנגוד אל חֹדש בצרופים קדוּמים שנוצרו בלשון כשעוד היתה למלה הוראה זו של יום מלאת הלבנה5, ושנשמרו בה גם בשמוש המלה בהוראתה כיום שביעי בשבוע: ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שַׁבָּת מ"ב ד כג. לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש וְשַׁבָּת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה ישע' א יג. והשבתי כל משושה חגה חדשה וְשַׁבַּתָּהּ וכל מועדה הוש' ב יג. לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר וְהַשַּׁבָּת ונפתחה בר עמ' ח ה. שכח יי' בציון מועד וְשַׁבָּת איכ' ב ו. — ובצרוף ממחרת השבת במשמעות זו6: והניף את העמר לפני יי' לרצנכם ממחרת הַשַּׁבָּת יניפנו הכהן ויקר' כג יא. וספרתם לכם ממחרת הַשַּׁבָּת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה עד ממחרת השבת7 השביעת תספרו חמשים יום שם שם יה-יו. — ובמ"ר, שַׁבָּתוֹת, שבתות וחדשים וכדו': ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים וּבַשַּׁבָּתוֹת ובכל מועדי ישראל, יחזק' מה יז. והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בַּשַׁבָּתוֹת ובחדשים לפני יי' שם מו ג. והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד הַשַּׁבָּתוֹת החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות נחמ' י לג-לד. ולכל העלות עלות ליי' לַשַּׁבָּתוֹת לחדשים ולמעדים דהי"א כג לא. הנה אני בונה בית לשם יי' אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לַשַּׁבָּתוֹת ולחדשים ולמועדי יי' אלהינו דהי"ב ב ג. — ובצרופים שבהכפלה, שבת שבת, שבת בשבת, ביום השבת ביום השבת: עלת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ במד' כח י. והיה מדי חדש בחדשו ומדי שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ יבוא כל בשר להשתחוות לפני ישע' סו כג. ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת להכין שַׁבַּת שַׁבָּת דהי"א ט לב. — ובכנוי הבעלות ביחס לאדם ולאלהים: אך את שׁבְּתֹתַי תשמרו כי אות היא ביני ובינכם לדרתיכם שמות לא יג. איש אמו ואביו תיראו ואת שַׁבְּתֹתַי תשמרו ויקר' יט ג. אלה מועדי יי' אשר תקראו אתם מקראי קדש וכו' מלבד שַׁבְּתֹת יי' ומלבד מתנותיכם שם כג לז-לח. יען במשפטי מאסו וכו' ואת שַׁבְּתוֹתַי חללו וכו' ואמר אל בניכם וכו' בחקותי לכו וכו' ואת שַׁבְּתוֹתַי קדשו וכו' יחזק' כ יו-כ. והשבתי כל משושה חגה חדשה וְשַׁבַּתָּהּ וכל מועדה הוש' ב יג. — ושבת שבתון בשמוש ליום השבת: שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קדש ליי' מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר שמות יו כג. ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שַׁבּת שַׁבָּתוֹן קדש ליי' כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת שם לא יה. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן ליי' כל העשה בו מלאכה יומת שם לה ב. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי במקרא קדש כל מלאכה לא תעשו ויקר' כג ג. — ושבת, שבת שבתון, בשמוש ליום הכיפּורים8: בחדש השביעי בעשור תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו וכו' שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן היא לכם שם יו כט-לא. אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא וכו' כל מלאכה לא תעשו וכו' שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוא לכם שם כג כז-לב. ועי' שַׁבָּתוֹן — ב) ובמשמ' שבוע, בפרט במנית שבועות אחדים, Woche; semaine; week: וספרתם לכם ממחרת השבת9 מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שַׁבָּתוֹת תמימת תהיינה עד ממחרת הַשַּׁבָּת השביעית תספרו חמשים יום שם כג יה-יו. — ובצרופים, באי השבת, יוצאי השבת, הבאים למשמרת במשך שבוע10 וכדו': ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי הַשַּׁבָּת ושמרי משמרת בית המלך וכו' ושתי הידות בכם כל יצאי הַשַּׁבָּת ישמרו את משמרת בית יי' אל המלך וכו' ויעשו שרי המאיות ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי הַשַּׁבָּת  עם יצאי הַשַּׁבָּת ויבאו אל יהוידע הכהן מ"ב יא ה-ט, וכעין זה דהי"ב כג ד-ח. — ג) ובמנין השנים, שבת, שבת שנים, השנה השביעית במחזור, שנת השמטה ששבתו בה מעבודה בשדה, Sabbatjahr; année sabbatique; sabbatical year: כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שַׁבָּת ליי' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יהיה לארץ שַׁבָּת ליי' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי גזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ ויקר' כה ב-ה. וספרת לך שבע שַׁבְּתֹת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שַׁבְּתֹת השנים תשע וארבעים שנה שם שם ח. אז תרצה הארץ את שַׁבְּתֹתֶיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שַׁבְּתֹתֶיה כל ימי השמה  תשבת את אשר לא שבתה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בשבתכם עליה שם כו לד-לו. והארץ תעזב מהם ותרץ את שַׁבְּתֹתֶיהָ בהשמה מהם שם שם מג. למלאות דבר יי' בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שַׁבְּתֹתֶיהָ כל ימי השמה שבתה דהי"ב לו כא. — ושַׁבָּת הארץ, במשמ' תבואת השנה השביעית: והיתה שַׁבַּת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך וכו' תהיה כל תבואתה לאכל ויקר' כה ו-ז. — ובגנוזות ממדבר יהודה: הוי משקה רעיהו מספח חמתו אף שכר למען הבט אל מועדיהם, פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו ובקץ מועד מנוחת יום הכיפורים הופיע אליהם לבלעם ולהכשילם ביום צום שבת מנוחתם11 פשר חבקוק ב יה. — ובתו"מ: ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, לכם שבת מסורה ואי אתם מסורין לשבת ר"ש בן מנסיא, מכי' תשא מסכ' דשבתא א, קג:. אות היא לעולם, מגיד שאין שבת בטלה מישראל שם שם קד:. גדול שנשבה בין הגוים רב ושמואל חד אמר עושה שבת ומונה ששה ירוש' שבת ז א. אין אבל בשבת שם מו"ק ג ה. ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל ברכ' מט.. שבת אחד מששים לעולם הבא שם נז:. א"ל הקב"ה למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל שבת י:. הנכנס לבקר את החולה (בשבת) אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ת"ר, שם יב.. הדלקת נר בשבת חובה בשם רב, שם כה:. ותזנח משלום נפשי, א"ר אבהו זו הדלקת נר בשבת שם שם. וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת במלבושך של חול וכו' מעשות דרכיך, שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של של חול וכו' ודבר דבר, שלא יהא דיבורך של שבת כדבורך של חול שם קיג.-קיג:. עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ר' עקיבא, שם קיח.. כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות וכו' בשם בר קפרא, שם שם. יהא חלקי מאוכלי ג' סעודות בשבת ר' יוסי, שם קיח:. רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה שם קיט.. כל מצות שנתן להם הקדוש ב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצינעא ר' יוחנן בשם רשב"י, ביצ' טז.. שבת קובעת (מוקצה למעשר) רב נחמן, שם לד:. שמש בשבת צדקה לעניים רבי יצחק, תענ' ח:. שבת עולה ואינה מפסקת (לענין אבלות מו"ק יט.. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ע"ז ג.. ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות שם סד:. נובלת העולם הבא שבת ר' פנינא בר יצחק, מד"ר בראש' יז. שנים וחמשים שבתות יש בשנת החמה שם במד' יד. לא ניתנה השבת אלא לתענוג ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא, פסיק' רב' כ, י' הדברות תליתאה, קכא.. לא ניתנה השבת אלא לתלמוד תורה ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן, שם שם. — ובמיֻחד בצרופים כגון: — *בגדי שבת: ושמת שמלותיך, זכי ערומה היתה, אלא אלו בגדי שבתה ר' חנינא, ירוש' פאה ח ח. — *ברכת שבת: ברכת יי' היא תעשר, זו ברכת שבת שם מו"ק ג ה. — *הוצאת שבת: כמה הוא שעורו (של הערוב) וכו' כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד ערוב' ז ח. לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנא' והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, לאלתר רב חסדא, שבת קיז:. כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יוה"כ חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יו"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה וכו' רב החליפא אחוה דרבנאי חוזאה, ביצה טז.. — *הלכות שבת: הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות חגי' א ח. — *חלבי שבת: וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים  שבת טו ג. — *חלול שבת: בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת חיה רעה רבה  ובהמה כלה וכו' שבת לג.. אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת רב יהודה בריה דרב שמואל בשם רב, שם קיט:. כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת רב יהודה בשם רב, גיט' ו:. — *יציאת השבת, הוצאה מרשות לרשות בשבת: יציאות השבת שתים שהן ארבע שבת א א ; שבוע' א א. — *כבוד שבת: אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת שבת ב ב. בשני מטין עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת תענ' א ו. אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים מלספר ומלכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת שם ב ז. ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת  שם ד ג. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת שם שם ז. אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, מצא בהמה נאה אומר זו לשבת וכו' ביצה טז.. — *כלכלת שבת, סל פרות מיחד לשבת: כלכלת שבת ב"ש פוטרין וב"ה מחיבין מעשר' ד ב. — *לילי שבת: היה אוכל באשכול (שלא הפרש ממנו מעשר) וכו' חשיכה ליל שבת ר' אליעזר אומר יגמור ור' יהושע אומר לא יגמור תרומ' ח ג. ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת שבת טו ג. נותן לה מעה כסף לצרכיה ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת כתוב' ה ט. אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת, אינו אסור אלא עד לילי שבת נדר' ח ו. נדרה בלילי שבת יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך שם י ח. ונתתי מטר ארצכם בעתו וכו' מלילי שבת ללילי שבת ר' נתן, ספרי דבר' מב, פ.. — *מוספי השבת: מוספי שבת קודמין למוספי ראש חדש זבח' י א. — *מוצאי שבת: חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת ברכ' ב ה. הלוקח פרות וכו' ושכח לעשרן וכו' חשכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר דמאי ד א. ומציעין את מטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת שבת טו ג. במוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין חול' א ז. לא תמלא אשה קדירה עסיסיות ותורמוסין ותתן לתוך התנור ערב שבת עם חשכה, ואם נתנה למוצאי שבת אסורין עד כדי שיעשו תוספת' שבת ג(ד) א. אם לא הבדיל במוצאי שבת מבדיל אפילו בחמישי בשבת בשם ר' יודה בר', ירוש' ברכ' ה ב. ועי' מוֹצָא. — *ענג שבת: וקראת לשבת עונג וכו' זה עונג שבת ר' יהודה בשם רב, שבת קיח:. — *עקר שבת: כל השוכח עקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חיב אלא חטאת אחת, היודע עקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חיב על כל שבת ושבת שבת ז א. — *ערב שבת12 : שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה  עשרתן ערבתן הדליקו את הנר שם ב ז. מי שהיו לו שני תינוקות וכו' אחד למול בערב שבת ואחר למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת ר' אליעזר מחיב בחטאת ור' יהושע פוטר שם יט ד. נולד וכו' בין השמשות של ערב שבת נמול לעשרה שם שם ה. יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל אדם בתחלה מיום טוב לשבת ביצה ב א. ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת תענ' ד ג. אין דין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב סנה' ד א. עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות אב' ה ו. לא תמלא אשה קדירה עסיסיות ותורמוסין ותתן לתוך התנור ערב שבת עם חשכה תוספת' שבת (ד) א. שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו וכו' ר' יוסי בר יהודה, שבת קיט:. לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית ר' אלעזר, שם שם. נשמה יתרה נותן הקב"ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו ר"ש בן לקיש, ביצה טז.. — *ערבי שבתות: עד מתי מותר להחזיר בכרכים, עד כדי שיראה לשולחני, ובכפרים עד ערבי שבתות ב"מ ד ו. — *מערב שבת לערב שבת: כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת רב יהודה בשם רב, ברכ' יז:. — *קדושת שבת: כי אני יי' מקדשכם לעולם הבא כגון קדושת שבת בעולם הזה מכי' תשא, מסכ' דשבתא א, קג:. — *שובתי שבת: הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים נדר' ג י. — *שמירת שבת: אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה וכו' יעקב שכתוב בו שמירת שבת וכו' ירש את העולם שלא במדה ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא, מד"ר בראש' יא. — *תחום שבת: אפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת ערוב' ה ה. אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת סוטה ה ג. מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת והיה ר"מ מהלך אחריו וכו' א"ל מאיר חזור לאחריך שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת ת"ר, חגי' טו.. — ועם פעלים, *דחה שבת: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת ר' עקיבא, פסח' ו ב. מנין לפקוח נפש שדוחה את השבת וכו' ר' יוסי, תוספתת' שבת טז טז. יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת וכו' יבמ' ה:. ועין א. דָּחָה. — *חלל שבת13: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת אביי, שבת קיט:. שגזרה המלכות גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות ר"ה יט.. חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה רבי שמעון בן מנסיא, יומא פה:. ועי' א. חָלַל. —  *כִּכַּר שבת13: עשירים שבא"י במה הן זוכין וכו' בשביל שמכבדין את השבת שבת קיט.. — *נכנס לשבת, התחיל את השבת, ראה כָּנַס. — *עִנֵּג שבת: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים ר' יוחנן משום ר' יוסי, שם קיח.. כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו רב יהודה בשם רב, שם קיח:. — *עָקַר שבת: ואם אתה מבקש לעקוֹר אותם עקור את השבת ובטל אותה מד"ר אסתר ז. — *שָׁמַר, שִׁמֵּר שבת: כי קדש היא לכם, מגיד שהשבת מוספת קדושה על ישראל, מה לפלוני חנותו נעולה, שהוא משמר את השבת, מה לפלוני בטל ממלאכתו, שהוא משמר את השבת מכי' תשא מסכ' דשבתא, קד.. על המשמר שבת כהילכתה אפי' עובד עבודת כוכבים כדור אנוש מוחלין לו רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן, שבת קיח:. אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון ר' יהודה בשם רב, שם שם. אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהילכתן מיד נגאלין ר' יוחנן משום רשב"י, שם שם. שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת מעי' יז.. — *קדשה עליו השבת: מפסיקין לשבת וכו' מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור' יוסי בן חלפתא שהיו מסובין בערב שבת בעכו וקדשה עליהן השבת14, אמר לו רבן שמעון בן גמליאל לר' יוסה בן חלפתא רצונך שנפסוק לשבת וכו' ירוש' פסח' י א. — *יום שכלו שבת, עולם שכלו שבת: השיר שהיו הלוים אומרים וכו' בשבת וכו' מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר לעתיד לבא ליום (נ"א לעולם) שכלו שבת ומנוחה לחיי עולמים תמיד ז ד. קדושת שבת בעולם הזה נמצינו למידין שהוא מעין קדושת העולם הבא וכן הוא אומר מזמר שיר ליום השבת לעולם שכלו שבת מכי' תשא, מסכת' דשבתא א, קג:. — *שבת בראשית, שבת ממש, יום השביעי בשבוע המזכיר את מעשה בראשית, שלא כמלת שבת סתם, שהוראתה גם יום חג, ובנגוד אל שבתות שנים במשמ' שנות השמטה: ומניין שיום הכיפורים אסור באכילה ובשתיה וכו' תלמוד לומר שבתון שבות, יכול תהא שבת בראשית אסורה בכולם, תלמוד לומר שבתון הוא לכם ועיניתם, הוא אסור בכולן ואין שבת בראשית אסור בכולן ספרא אמר, פרק יד, ויס, קב.. אין לי אלא יום הכיפורים, שבת בראשית מניין, תלמוד לומר תשבתו, ימים טובים מנין, תלמוד לומר שבתכם שם שם. כתיב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות וכתיב בחריש ובקציר תשבות, מה אנן קיימין אם לענין שבת בראשית והלא כבר נאמר ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך, ואם לעניין שבתות שנים והלא כבר נאמר שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך, אלא אם אינו עניין לשבת בראשית ולא לעניין שבתות שנים תניהו עניין באיסור שני פרקים הראשונים וכו' ירוש' שביעית א א. וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל וכו' מועדי נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן  רבי יוסי הגלילי נדר' עח.. מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן, והא כתיב שבת עמהן רב אסי בר נתן, שם שם. מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד, שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד רב ששת, שם עח:. ממחרת השבת ממחרת יו"ט, או אינו אלא למחרת שבת בראשית, רבי יוסי בר יהודה אומר הרי הוא אומר תספרו חמשים יום, כל ספירות שאתה סופר לא יהו אלא חמשים יום ואם תאמר ממחרת שבת בראשית פעמים שאתה מוצא חמשים ואחד ופעמים שאתה מוצא חמשים ושנים וכו' ר"י בן בתירא אומר אינו צריך הרי הוא אמר תספור לך, ספירה תלויה בבית דין, יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם, רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב אתה אומר ממחרת י"ט או אינו אלא ממחרת שבת בראשית, אמרת וכי נאמר ממחרת השבת שבתוך הפסח והלא לא נאמר אל ממחרת השבת, דכל השנה כולה מלאה שבתות, צא ובדוק איזו שבת מנח' סה:-סו.. — *ובמשמ' שבוע: ולא היו מתענין (אנשי המעמד) ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו תענ' ד ג. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת שם שם ז. ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת מקדמין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת מגי' ג ד. שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעירות ביום השני וביום החמישי כתוב' א א. המדיר את אשתו מתשמיש המטה בש"א שתי שבתות, בה"א שבת אחת, התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום, הפועלים שבת אחת, העונה האמורה בתורה, הטילין בכל יום, הפועלים שתים בשבת, החמרים אחת בשבת שם ה ו. המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת וכו' וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת שם שם ז. קונם יין שאיני טועם וכו' שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה וכו' ואם אמר יום אחד, שבת אחת וכו' אסור מיום ליום נדר' ח א. שכיר שבת, שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע (שמיטה) יצא ביום גובה כל היום ב"מ ט יא. החנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת ב"ב ה י. זכור את יום השבת לקדשו, תהא זוכרו מאחד בשבת שאם יתמנה לך מנה יפה תהא מתקנו לשם שבת אלעזר בן חנניה, מכי' יתרו מסכ' דבחדש ז, סט.. אם לא הבדיל במוצאי שבת מבדיל אפילו בחמישי בשבת בשם ר' יודה בר', ירוש' ברכ' ה ב. אפילו יום טוב שחל להיות באמצע שבת אומר בין יום השביעי לששת ימי המעשה ר' זעורה בשם רב יהודה רבי אבא בר ירמיה, שם שם. שדי מובקרת יום אחד, שבת אחת, חדש אחד, שנה אחת, שבוע אחד שם נדר' ד י. חל (תשעה באב) להיות באחד בשבת מותר לכבס כל השבת כולה, בשני בשלישי ברביעי ובחמישי לפניו אסור לאחריו מותר תענ' כט: . לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת כמו שהוא דומה בשבת מד"ר בראש' יא. נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת ובשבת הוא נח שם שם. לשני פרגמטוטין שנכנסו למדינה, ענה אחד מהם ואמר לחברו אם פותחין אנו שנינו כאח' במדינה אנו עושין אפרגייס במדינה, אלא פתח אתה שבתך ואני שבתי ר' חמא בר' חנינא, שם שה"ש, מה יפו. — *ושבת המיֻחדת למי שכהן בה בתפקיד מן התפקידים: שבתי הית'15 והלכתי אחר ר' טרפון לביתו, אמר לי, יהודה בני, תן לי סנדלי ונתתי לו ופשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל ר' יודה, ירוש' סוטה ב ב. שבתי היתה אצל ר' אליעזר ור' יהושע ולשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש ולא אמרו לי דבר הוא, פסח' לו.. שבת של מי היתה, שבת של ר' אליעזר בן עזריה היתה חגי' ג.. — ובסהמ"א: באת(ה) שבת באת(ה) מנוחה רש"י, בראש' ב ב; הוא, מגי' ט.; תוס' סנה' לח. ד"ה חצבה. שבת (ראשי תבות) שנה בשבת תענוג ילק"ר ואתחנן. — *ובקבלה, שבת כשם לספירה העשירית: הנה באומרכם אמרה שבת לשון נקבה  יורה שירמוז על מדה שהיא מושפעת ולא משפעת והוא השכל העשירי ר"י אלבו, עקרים יא ב . שהשכל האחרון שהוא השכל העשירי והוא השכל הפועל והוא הספירה העשירית שיקראוהו שבת שם שם.— °בכך (וכך) בשבת: בכך בשבת בכך ימים לירח פל' שנת כך וכך לבריאת עולם וכו' נכתב שטר המוהר הזה במדינה פלנית נוסח כתובה ירושלמית, שריד מעיר, ג. — *קבלת שבת, עין א. קַבָּלָה. —  ושבתות מיֻחדות, °שבת בינתים, השבת שבתוך עשרת ימי תשובה צרור המור כ' השא דף פד, ב-ג; תשב"ץ ח"ב סי' רמ"ח. — °שבת בראשית, שבת ראשונה אחר סוכות, שפותחים בה מחזור חדש בקריאת התורה בפרשת בראשית:  על אשר נהגו ק"ק א' שבשבת בראשית קורא בתחילת התורה א' מן הקהל אשר יצא לו הגורל שו"ת מים רבים מלדולה ד' ח"א או"ח. — °שבת הגדול, שבת שלפני הפסח: שבת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול וכו' ועל שנעשו נסים לישראל באותו שבת אשר לפני הפסח לפיכך נקרא שבת הגדול16 פרדס, מיוחס לרש"י, מובא בשבלי הלקט, פסח רה. טעם אחר לפי שמאחרין העם בשבת שלפני הפסח לשמוע הדרשה וכו'. ומפני משך זה נראה בעיני העם היום גדול וארוך יותר מיום אחר ועל כי קראו לשבת זה שבת הגדול שבלי הלקט, פסח רה. עד כאן אומרים בשבת הגדול כתבת בהגדה של פסח. — °שבת זכור, שבת שלפני פורים שקוראים בה פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק: וציערת"י בעצמי על שבת זכור שהיינו פורשים מישוב של יאודים וברחמיו ית' רצה להתעכב בעזה שבת זכור חיד"א, מעגל טוב השלם, 2. — °שבת חזון, שבת שלפני תשעה באב, שמפטירים בה בישעיה א: חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם וכו'. — °שבת נחמו, שבת שאחרי תשעה באב, שמפטירים בה בישעיהו מ: נחמו נחמו עמי וכו': ויגש החמשה ושלשים ויאמר הושיעה אדני כי מעי ככנור יהמו, מה נאכל בשבת נחמו עמנואל, מחב' כב, הברמן 629. — °שבת פרה, שבת בחדש אדר, שקוראים בה פרשת פרה אדמה, במדבר יט. — °שבת שובה, שבת שלפני יום כפור, שמפטירים בה בהושע יד: שובה ישראל עד יי' אליהך וכו' — °שבת שירה, שבת שלפני חמשה עשר בשבט או שבת שחל בה חמשה עשר בשבט, שקוראים בה בפרשת בשלח שירת הים, אז ישיר משה וכו' — °שבת שקלים, שבת בר"ח אדר או לפניו, שקוראים בה פרשת שקלים, שמות כא יא-יו. — °שבת תשובה, ראה שבת שובה במקור נדפס 'תשובה'. — ונסחי ברכות לשבת, °שבת טוב: ויצא מבית הכנסת וכו' ולא נתן שבת טוב לשום אדם באשר היה נוהג לעמוד כל שבת לפני ב"ה מעט ונתן שלום לנכרים ושבת לכולא ציבורא ספר מהרי"ל, הלכות שמחות. — °שבת שלום ומבֹרך17: יבא אל ביתו ברוב ששונים ויאמר קול ברמ' שבת שלום ומברך חמדת ימים א יד, פה:. — °שבת שלום, ברכה מקֻבלת בימינו.