קל לא נמצא במקרא.

— פֻע', שֻׁגַּע, — שטֹרף שִׂכְלוֹ, בינו' מְשֻׁגָּע, עי' ערך זה.

— הִתפ', מִשְׁתַּגֵּעַ, הִשְׁתַּגֵּעַ, — השתגע האדם, נטרפה דעתו, אף  ברוח הנבואה, rasen; être hors de soi; to rave: וישנו (דוד) את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש מִשְׁתַּגֵּעַ למה תביאו אתו אלי חסר משגעים אני כי הבאתם אתת זה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עלי הזה יבוא אל ביתי (ש"א כא יד-יו). — ובסהמ"א: וישתגע פומפיוס בראות הוד העיר (יוסיפון גינצבורג, ריח). הוה קא מפרזל, משתגע ומתעסק לנתקה הימנו (רש"י, גיט' סח.). וכן המבוהלים והנחפזים בדעתם והמשתגעים ביותר אלו בכלל השוטים (רמב"ם, עדות ט י). כי הביא טענות בזויות וכו' וכל דבריו תעתועים, וטענות המשתגעים (ר"י חריזי, תחכמוני כד, 225). רבים ממי שישתגע ישתגע בדברים האלהיים עד שמקצתם יגידו מה שיהיה לעתיד לבא (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ג, 75). והאיש הזה אשר תראהו משתגע, הוא חובר חברים מחכם ודרדע (עמנואל, מחברת כה, הברמן, 699). וכמו כן רבוי ההקצה מיבשת רטיבות הגוף והמוח עד שישתגע האדם (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה ו). ומהבלבול נשתגעו הפרדות להפילנו (חיד"א, מעגל טוב השלם, 3). — ואמר המשורר: לא יצלחה בעדת משגעים אבל איש יהפך נפשו למשתגעת (ר"י הלוי, לא האמין, זמורה ג, 117-116). אויה זמן, אל מי כבודך תחלק כיום, לכל סכל ומשתגע (עמנואל, מחב' א, הברמן 27). — °ופתגם: לולי המשתגעים נשאר העולם חרב (ר"י חריזי, הקד' פרוש המשנ' לרמב"ם).

— קל, °שָׁגַע, — כמו הִתפ': אם אין עדי' שראו בדבר מכוער לא אסרי' לה על בעלה וכו' כ"ש הכא שיש לתלות משק שדים אלא ששגעו ומן השיגעון הזה הי' משתמע קול גניחותיהו (מהר"ם מרוטנברג שערי תשובה ג סג).

— נִפע', °נִשְׁגַּע, — כמו הִתפע': ורבים נפתו לאהבת האשה ורבים נסכלו ונשגעו למענה (יוסיפון גינצבורג, מא).

— פִע', °שִׁגַּע, — טרף את דעתו של אדם, לשגעון: ואלה תולדות המחלה למיניה, קדחת חדה משגעת (אסף 128.). המעט ממנו (מן היין) מפקח הלבבות והרב ממנו משגע שותהו (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי כג כ).