שׁוֹבֵר

* 1, ש"ז, — כתב השובר את כחו של שטר וגט כעדות לשחרור החיב מחובו, Quittung; quittance; discharge: הוציאה וכו' כתובה ואין עמה גט, היא אומרת אבד גטי והוא אומר אבד שוברי וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב ואין עמו פרוזבול הרי אלו לא יפרעו (כתוב' ט ט). האשה כותבת את גטה והאיש כותב את שוברו (גיט' ב ה; עד' ב ג). כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה ולאחר זמן הרי הגט יוצא מיד האיש ושובר מיד האשה תצא מזה ומזה (גיט' ח ח). כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו והשובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה (ב"ב י ג). מי שפרע מקצת חובו ר' יהודה אומר יחליף, ר' יוסי אומר יכתוב שובר, אמר ר' יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים (שם י ו)שובר בזמן שהאשה מודה יחזיר לאיש (תוספת' ב"מ א ז). כותבין שובר לאשה שלא מדעת האיש (שם ב"ב יא ה). מצא שובר בזמן שהאשה מודה יחזיר לבעל (ת"ר, ב"מ יט:). הרי שהיו נושין בו אלף זוז ופרע מהן ה' מאות זוז וכו' שטר זה יהא מונח במקומו ויכתבו שובר ומפני שני דברים אמרו כותבין שובר, אחת כדי שיכוף לפורעו ואחת כדי שיגבה מזמן ראשון (ר' יוסי, ב"ב קעא.). — מ"ר שוברים, שוברין: ואלו כותבין במועד קדושי נשים וגיטין ושוברין (מו"ק ג ג). מצא גטי נשים ושחרורי עבדים דיתיקי מתנה ושוברים הרי זה לא יחזיר (ב"מ א ז). — ובסהמ"א בפרט במשמ' שובר על שטר חוב וגם במשמ' תעודת קבלה על תשלום כלשהו ללא שטר, או כהודעה על קבלת הפרעון שרשמוה על השטר: מעשה בשובר אחד שהיה כתוב עליו רב ירמיה בר אבא2 (הלכ' פסוק' לתלמידי יהודאי גאון, 54). פלוני זה אפוטרופוס של פלו' אחריות שטר שובר זה ופסקא זו קבלתי עלי ועל יורשי אחרי כחומר כל שוברין ושטרי פסקאות (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 38). והשטר האחד וששים הוא שטר שובר וכבר פירשנו לעיל בענין סמפון שאעפ"י שהשובר והסמפון אחד הם מה בין שובר וסמפון והשובר הוא נעשה על שטר חוב שנאבד שכותבין עליו שובר כי אולי שמא ימצא היום או מחר ויתבעוהו היורשין וכו' שכות' לו שובר על השטר עד שילך למדינתו ויחזירנה לו וכו' (שם, 100-99). המדקדקים עושין שובר מכתב ידו של מלוה על שטר של נאמנות (שו"ע חו"מ הלואות עא ד). ראובן נפטר ונמצא באחד משטרותיו בכתב ידו שטר זה פרוע או שנפרע כך וכך עושין כמו שכתוב בשובר (לבוש, הלכ' שטר סה כא). — ואמר הפיטן: פנקס חוב ימרק חסד צו סופר כתוב שובר (שלמה בן יהודה הבבלי, אך בך לדל, סליח' ער"ה). — °וגם מ"ר שוברות3: ועתה יצאו שוברות על החובות שב"ד נתנו לשמעון כמה זמנים זה אחר זה להראות השוברים על החובות ועברו הזמנים כיון שאמרו לשמעון להראות שוברי השטרות ונתנו לו זמן אחר זמן ועברו הזמנים ולא הראה השוברים (טוחו"מ אונאה רכז ה).



1 [שם זה, שכנגדו בארמית תברא, מקורו בתקופה שכתבו שטרות על לוחות טין בכתב יתדות, כנסחה החוזרת בתעודות תשלום מבבל: כל שטר חוב שיעלה על חוב זה יִשָּׁבֵר (iḫipi), והשוה את הנאמר בתלמוד על שטר בטל: חספא בעלמא הוא. ויש שהיו נוקבים חור בתעודות מסים וכדו' להורות על בטול פרט זה או זה בו (השוה בספרו של העורך על Altbab. Tempelrechnungen עמ' 75 וכו' על נֹהג זה). הנקוד שׁוֹבֵר, הנמצא במשנ' מנקדות, אינו מכֻון.]

2 [על פי ב"ב קסז: בארמית: ההוא תברא דהוה חתים עלה רב בר אבא.]

3 [כנראה בדמיון אל שטרות מן שטר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים