שׁוֹבְבוּת

°, ש"נ, — תכונת האדם השובב: כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא ע"י נערות ושטות ושובבות (רש"י, יומא פו.). כי שבבים יהיה עגל שמרון, פתרונו אלא שובבים ושובבות ועון וחטא הוא עגל שמרון (ר"ת, הכרעות, שבבים, 36). כי שובבות ופרעות תושביה ואכזריות מושליה בעוכרה (ר"ש בלוך, שבילי עולם א, יח:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים