שוה


1 [כן גם בארמ' ובסור' שוא, שוי, בתעודות יב גם בכתיב שוה, בערב' שׂוי سوى באותה משמ' כבעבר'. אמנם באוגרית' ובאשור' אין השרש שוה, אבל יש באשור' פעל אֵמוּ, שבֻּטא אֵווּ, מקביל אל היה הוה בעבר' ובארמ' וממנו בבנין שפעל שוּמוּ, שוּיוּ, בעבר אֻשֵמֵי, אֻשֵוֵי, עשה (דבר) כמו (דבר אחר), שִוָּה אותו, כגון אֻשֵוֵי כַרְמֵש, עשה כתלי חרבות, מרְצש אֻשֵוַנִּי, עשה (שִׁוָּה) אותי (כ)חולה, וכדו', ועל כן נראה, שאין השרש שוה בעקר אלא צורת שפעל קדומה מן הוה היה.
מכאן שאין יסוד לדעת חוקרים אלו, המבחינים מן השרש שוה במשמ' השויון והדמיון, שרש אחר, שממנו הם גוזרים את הפעל שִׁוָּה במשמ' עשה; ואין כאן אלא כאותו מעבר שבין התאר par (שָׁוֶה) לפעל parare (שַׁוֵּה, עשה, הכין) ברומ' וכדו'.]

2 [Gleichung; équation; equation, נוהג בחשבון.]

3 [מחלקי המקצועה. עי' מקצועה.