° 1, קל לא נמצא בספרות.
— פִע', °שִׁוָּה, כחש והכזיב, היה לשוא2, -(ent)
täuschen; décevoir;to deceive, ואמר המשורר: מטר שחק בעת רדתו פני הגן לאט שוה, ועל פניו כסות פסים ומשי הזמן זוה, ונשא כל שתיל פריו ולא כחש ולא שוה (רמב"ע, הענק ג, ברודי שמב).
1 [עי' בהערה שאחר זו.]
2 [שמוש זה מיֻסד על הבנה מֻטעית במשמ' זו בכתוב ב(הוש' י א) (פרי ישוה לו), כלשון ריב"ג בערך השין והואו וההא: וראיתי על זה מה שאמר הכתוב גפן בuקק ישראל פרי ישוה לו אשר לא יתכן להיות פרושו בשום פנים (רצוני לומר ישוה לו) כי אם יכחש לו כאלו אמר פרי יכחש לו על ענין ותירוש יכחש בה, כחש מעשה זית ויהיה אמרו ישוה לו על זה מסכים לאמרו גפן בוקק וכבר פרשנו גפן בוקק בשערו ואם כן הוא ענין רביעי בשרש לא שם לבו אליו רבי יהודה ולא זולתו מאשר קדמוני ושם העלה בכחש הפירות להם מה שזכר אחר כן מאמרו כרוב לפריו הרבה למזבחות. והראיה על אמתת מה שביארנוהו בישוה לו השנות הענין הזה בנבואה הזאת וזה אמרו כי רוח יזרעו וגו' גרן ויקב וגו' הכה אפרים וגו'. ואין אומר כי הענין בו כי ישראל בתחלה גפן בוקק וכאשר רב פריו הרבה למזבחות כי זה ענין דק וביאור חלוש, ע"כ. ומעין זה גם רד"ק, שרשים, ואחרים. אך ר' את הנאמר על כתוב זה לעיל בהערה 1 לערך א. שָׁוָה ולשוננו יז, 113.]