, שׁׂמֵמָה 1, ש"נ, מ"ר סמ' שׁׂמְמוֹת, כנ' שׁׂמְמֹתֵינוּ, — מקום שומם וריק, ארץ עזובה: כי חרבתיך וְשׁׂמְמֹתַיִךְ וארץ הריסתך כי עתה תצרי מיושב (ישע' מט יט). ובנו חרבות עולם שׁׂמְמוֹת ראשונים יקוממו וחדשו ערי חרב שׁׂמְמוֹת דור ודור (שם סא ד). הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שׁׂמְמֹתֵינוּ והעיר אשר נקרא שמך עליה (דנ' ט יח).