שׁוּמָד

°, תוש"ז, — כמו מְשֻׁמָּד, משׁוֹמָד, יהודי שהמיר דתו והתנצר1: שהיתה פגיעתם בי רעה מסיבת היותי רגיל מנעוריי להתוכח עם המשומדים מאומתינו (רי"א מודינה, ארי נוהם ג. 9). שאחת מסיבות המניעה מעיון הזה היה מהרגל בוויכוח עם המשומדים מנעורי (שם, פרק אחרון).


1 [עי' בהערות לערכים מְשֻׁמָּד, ב. שָׁמַד.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים