שׁוֹעֶרֶת
° 1, ש"נ, — שומרת השער, נוהג בדבור ובספרות.
1 [לפי תרגום השבעים באה מלה זו גם במקרא. במקום המלים: והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו (את איש־בשת) אל החמש (ש"ב ד ו) נאמר בשבעים בקרוב: והנה שֹׁעֶרֶת (ἡ ϑυϱωϱός) הבית הכרה חטים ותנם ותישן. אבל קשה להניח שהיתה שוערת לבית המלך בימי הקדם, ומצד אחר אין קשר בספור לפסוק ה על מפיבשת (בן חמש) ואומנתו (שנאמר עליה שם: ותנס, בדמיון אל: ותנם) אלא אם כן מדֻבר בפס' ו על אותה אומנת ולא על אשה אחרת, שוערת הבית. ובכוון כזה יש לבקש את הנסח המקורי, שממנו נולדו גם גרסת המסרת וגם גרסת השבעים יחד וצ"ע.]