שׁוֹשְׁבִינוּת

 *, ש"נ, — מעשה השושבין לחתן או לכלה, הקצבת מתנות השושבינים לחתן או לכלה: האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב חזרה שושבינות חזרה לאמצע, שהשושבינות נגבית בבית דין (ב"ב ט ד).  מעשר עני אין פורעין הימנו מלוה וכו' ואין עושין ממנו שושבינות (תוספת' פאה ד טז). אחד שביעית ואחד מעשר שיני אין פורעין מהן מלוה וכו' ואין עושין בהן שושבינות (שם שביע' ז ט). שילח האב שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת בעיניה, נשתלחה לאב שושבינות כשהיא נגבית נגבית מן האמצע (שם ב"ב י ז. השושבינות אין בהן משום רבית, חמשה דברים נאמרו בשושבינות אין בה משום רבית וחוזרת בעיניה וכו' (שם שם ח). עשה עמו שושבינות בפומבי ומבקש שיעשה עמו בצינעה יכול לומר לו כדרך שעשית עמי בפומבי אף אני אעשה עמך בפומבי, עשה עמו שושבינות בבתולה ומבקש שיעשה עמו באלמנה יכול לומר לו בבתולה אני עושה עמך כדרך שעשיתה עמי בבתולה, עשה עמו שושבינות בשתי נשים ומבקש שיעשה עמו באשה אחת יכול לומר לו לכשתינשא באשה אחרת אביא לך בשנייה (שם שם ט). ויביאה אל האדם, אמר ר' ירמיה בן אלעזר מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון, מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזיר גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו (ברכ' סא.). ויביאה אל האדם, מלמד שעשה הקב"ה שושבינות לאדם הראשון (ערוב' יח:). שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו, נשתלחה לאביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת מן האמצע (ב"ב קמד:). חמשה דברים נאמרו בשושבינות, נגבית בבית דין וחוזרת בעונתה וכו' (ת"ר, שם קמה.). — ובסהמ"א: בא השושבין והוציא את הכלה כאדם שעושה שושבינות לחבירו (פדר"א מא). איני עושה עמך שושבינות אלא אם אשמח עמך שמחה גדולה כדרך ששמחת בי (שו"ת מהר"י מיגאש לו. ולקנות סנקאות ושושבינות (פלא יועץ, דרך צדקה, רלא). — °ובקבלה, מעשה השושבין המתַוך בין אשה לבעלה: והתנין העור הזה עושה שושבינות בין סמאל ולילית (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער קרית ארבע יג, פד.).

חיפוש במילון: