שֻׁתָּף1, ש"ז, — חבר לאחד בקנין או בפעולה, Teilhaber; associé; partner (in business): השותפין שתרמו זה אחר זה ר' עקיבא אומר תרומת שניהם תרומה, וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה (תרומ' ג ג). בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אינם צריכים לערב, לזה ביין ולזה בשמן צריכים לערב (ערוב' ו ה). האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד (שם שם ז). עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהן (פסח' ח א).  השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר (נדר' ה א). טוב שברופאים לגיהנום, והכשר שבטבחים שותפו של עמלק (ר' יהודה בשם אבא גוריא, קדוש' ד יד). בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כסהו והשני ולא כסהו השני חיב (ב"ק ה ו). השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע (ב"ב א א). האומנין והשותפין והאריסין והאפוטרופין אין להם חזקה (שם ג ג). לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין (שם שם ז). הצבור והשותפים אינן עושים תמורה (תמורה א ו). שני שותפים שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב, שכנגד הכלב אסורין (שם ו ג). מטה שנגנב חציה או אבד חציה או חלקוה אחין או שותפין טהורה (כלים יח ט). ישראל וגוי שהיו שותפין בקמה חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור (תוספת' פאה ב ט). שותף כל זמן ששותף (שם כתוב' ט ג). אם אמר לו בשליש את שותף לי והשליש עשוי לך בבטלה מותר (שם ב"מ ד יא). המוכר שדה לחברו ואמר לו על מנת שאהא בה אריס, על מנת שאהא בה שותף וכו' מותר (ירוש' ב"מ ה ג). שותף שירד ונטע כנוטע ברשות (שם ב"ב ג ה). שותף ליסטים כליסטים (ר' יוחנן בן זכאי, שם סנה' א ד). כיון שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה (ב"ב קלב:). אדם נברא בערב שבת וכו' שלא יהו צדוקים אומרים שותף היה לו להקב"ה במעשה בראשית (ת"ר, סנה' לח.). שלשה שותפין יש באדם הקב"ה אביו ואמו (ת"ר, נדה לא.). מי היה שותף עמי בברייתו של עולם (מד"ר בראש' ג). כולכם הייתם שותפין במכירתו של יוסף (שם שם צט). — ואמר בן סירא: על חשבון חובר (בשולי הספר שותף) וארח ועל מחלקות נחלה ויש (ב"ס גניזה מב ג). — ובסהמ"א:  השם ית' בורא העולמים אין שותף לו ולא חבר (אבוסהל דונש בן תמים, פי' יצירה כח). כל זמן שישראל בירידה כביכול הקב"ה שותף עמהם בירידה (בראשית רבתי מו ד, אלבק, 222). הנח לי החצר השותף ואתן לך שכירות כפי חלק המגיע ממנו (טוחו"מ שוכר שטז ב). השותפין שבאין להשתתף אין השתוף נגמר בדיבור (לבוש, שותפין קעו). טענו עדין שותפי אתה נשאר לי אצלך כך וכך וזה אומר כבר חלקנו ולא נשאר לך אצלי כלום או לא היית שותפי מעולם (שו"ע חו"מ שבועה צג). — ופתגם: קדרה של שותפים לא קרה ולא חמה (ע"פ הארמ' ערוב' ג.). ועי' שָׁתַף.