1, ש"נ, סמ' שׁוֹשַׁנַּת, מ"ר שׁוֹשַׁנִּים, שֹׁשַׁנִּים, — כמו שׁוֹשַׁן: אהיה כטל לישראל יפרח כַּשּׁוֹשַׁנָּה ויך שרשיו כלבנון (הוש' יד ו). אני חבצלת השרון שׁוֹשַׁנַּת העמקים, כְּשׁושַׁנָּה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות (שה"ש ב א-ב). ושפתי כמעשה שפת כוס פרח שׁוֹשַׁנָּה (דהי"ב ד ה). — מ"ר שׁוֹשַׁנִּים עי' שׁוֹשָׁן. — ובתו"מ במשמ' פרח בכלל, ועל כן גם בצרופים כגון שושנה של ורד וכדו', Blume; fleur; flower: כשושנה בין החוחים וכו' מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה כך היתה גאולתן של ישראל (מד"ר ויקר' כג). בא המלך והציץ בפרדס וכו' וראה בו שושנה אחת של ורד, נטלה והריח בה ושבת נפשו עליה, אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס (רבי עזריה בשם ר' יהודה ב"ר סימון, שם שם). מה שושנה זו אינה אלא לריח וכו' מה שושנה זו עולה על שולחנן של מלכים וכו' מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים וכו' (רבי אבין, שם שם). — *ובמשל לדם הנדה: הוא בא לזקק לה והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופורש ממנה מיד (מד"ר שה"ש, שררך). — *ושושנת המלך2, שושנת כרמל, שושנת העמקים3, שושנת ההרים במשמ' זו: הארוס והקיסום ושושנת המלך וכל (מיני) זרעים אינןו כלאים בכרם (כלא' ה ח). ושושנת המלך, קרינטון (ירוש' שם שם). אי זהו ירקרק שבירוקים, ר' לעזר או' כשעוה וכשושנת כרמל (שם סוכ' ג ו). שושנת העמקים אינה כמושה ושושנת ההרים כמושה (מדרש שה"ש ב, גרינהוט, יח:). — ובהשאלה, *שושנה של מסמר, כותרת המסמר שבראשה, Nagelkrone, -kopf; tête de clou; nail-head: שהמסמר של ברזל שיש לו שושנה אעפ"י שקשה נוח הוא ליעקר (מד"ר במד' יד). והמסמר שיש לו שושנה נוח לשלוף (שם שם). — *ושושנה של אתרוג, פטמתו: ניטלה פיטמתו, תמן אמרין שושנתו (ירוש' סוכה ג ו). — ובסהמ"א: יתן הרופא שכר פרי התותים וכו' או מימי השושנה (שבתי דונולו). השושנה הנקראת בערב' סיסאן (אבודרהם, הלכות ברכ', קיז.). — ואמר הפיטן: ותחת חרול וקימוש שושנתי החדיק (רסע"ג, אני נתקתי, סדור רסע"ג, תיז). כחזזית על דדו ונקבים החסרים מכל דבר, שושנתו קיימת בו ודמותו הדור כמדובר (ארבעת מינים בלולב, פזמונים של סכות, סדור מנהג ארם צובה, תשלח.). — °ושושנה בהשאלה ככנוי לכנסת ישראל: ביום ראש השנה בחר בשושנה (סדור רסע"ג, תכז). אחדת יום זה בשנה, תרופה וצרי שמתו לשושנה (משלם בר קלונימוס, אחדת, קרוב' יוה"כ). שושנת יעקב צהלה ושמחה (שושנת יעקב, פיוט לפורים). — °וברפואה, מחלה הנקראת שושנה, rosa (רשימת הרפואות של ספר רפואת העם, אגרות החכמה). — °שושנת הרוחות, ציור בדמות פרח ועליו המראה את כווני רוחות השמים, Windrose; rose des vents; compas-card, נוהג בספרות.