שָׁחִיץ

°, ש"ז, — יהיר, גאותן1, hochmütig; hautain; haughty: הוא מלך על כל בני שחץ, הם סמאל וגו' שריו שהם שחיצים ויהירים (מסכת אצילות ח, אגדת בראשית, עז:).



1 [ע"פ הבנה זו של שחץ בתו"מ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים