שְׁחִיתוּת

°, ש"נ, — תכונת מי שהוא משחת ברע, ואמר הפיטן: צואר עבדים בפרך אין פתות, לקונם כי לא נמכרו לצמיתות, כי בשביעית יצאו משחיתות, או בשנת יובל חפשי לחליטות (יצחק יקוש בעניו, גאולה שבת ה אחה"פ). — °שחיתות המדות, פריצות, נוהג בספרות ובדבור.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים