שטף


1 [גם בארמ' שטף, אשור' שַטָפֻ (?), ערב' שׂטפ سطف, ואף במצר' סטפ באותה משמ' כבעבר'. ואמנם לא מן הנמנע הוא כי לפנינו בעקר צורת שפעל קדומה מן נטף או טפף במשמ' הטיף טפות טפות.]