ש"נ, רק סמי' שִׁיבַת, — שם הפעֻלה מן שוב, כמו שְׁבוּת: בשוב יי' את שִׁיבַת1 ציון היינו כחלמים (תהל' קכו א). — ובתו"מ: ושב הכהן ובא הכהן, זו היא שיבה זו היא ביאה (יבמ' יז:).