ב. שִׁיבָה

ש"נ, רק כנ' שִׁיבָתוֹ, — כמו יְשִׁיבָה, שֶׁבֶת: וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בְּשִׁיבָתוֹ1 במחנים (ש"ב יט לג).



1 [ויש גורסים: שִׁבְתּוֹ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים