*, ש"ז, —  כמו שְׁאָר, שְׁיָר, מה שנשאר מדבר, יתרה, שארית, עדף, Rest; rest(e): כל העריות מפורשות ומה שיור, אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין ר' (אליעזר ב' עזריה, כרית' ב ה).  אין לוקחין מן הגרדי לא קוצין ולא אירין וכו' ולא שיורי פקעיות (תוספת' ב"ק יא יא, וכעין זה בבלי שם קיט:). אין כאן שייור (ירוש' תרומ' ה ג). במה דברים אמורים בתחילת עירוב, אבל בשיורי עירוב אפילו כל שהו (ר' יוסי, ערוב' מו:). אותם שיורים שיצאו ממצרים (מד"ר במד' יט). — ובסהמ"א:  אני רוצה עתה שתראה לי מעט משיורי החכמות הטבעיות אשר אמרת שהיו אצלכם (ר"י א"ת, כוזרי א כד).  ויש מברכין במוצאי שבת על ההדס שהיה קשור על הלולב, מטעם שכבר נעשה בו מצוה אחרת, ושיורי מצוה מעכבין את הפורענות (ר"י אלנקווה, מנוה"מ ב, ענעלאו, 195). נסדק (האתרוג) כולו מראשו ועד סופו אע"פ שלא חסר כלום פסול ואם נשאר שיור למעלה ולמטה אפי' כל שהוא כשר (שם שם, 423). — ואמר הפיטן: העיר הקדש והמחוזות היו לחרפה ולבזות, וכל מחמדיה טבועות וגנוזות, ואין שיור רק התורה הזאת (רגמ"ה, זכר ברית אברהם, סליח' ער"ה). תופיני ששים ואחת במשטר,  טעמו וארחו בשיור המנטר (ריט"ע, אמנה גדולה, יוצר שבת הגדול) . —  ואמר המשורר:  אין בוז היותו לשיוריו כמסרת (ר"י הלוי, עין נדיבה, זמורה ג, 284).