1, ש"ז, שִׁירִי, שִׁירוֹ, שִׁירִים, שִׁרִים, שִׁרֶיךָ, שִׁרָיִךְ, שִׁירֵיכֶם, — א) הבעת דברים הנאמרים בהרמת קול בנעימה ואף בלווי נגון, זִמְרָה,  d. Singen, Musik; chant, musique; singing, music:  היטיבי נגן הרבי שִׁיר למען תזכרי (ישע' כג יו). הַשִּׁיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יי' אל צור ישראל (שם ל כט). אהללה שם אלהים בְּשִׁיר ואגדלנו בתודה (תהל' סט לא). טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שִׁיר כסילים (קהל' ז ה). לעשת חנכה ושמחה ובתודות וּבְשִׁיר מצלתים נבלים ובכנרות (נחמ' יב כז). ואלה אשר העמיד דויד על ידי שִׁיר בית יי' (דהי"א ו יו). וכל הקהל משתחוים וְהַשִּׁיר משורר והחצצרות מחצצרים (דהי"ב כט כח). — ודברי שיר מדברים הנאמרים בנעימת זמרה: כי שם שאלונו שובינו דברי שִׁיר ותוללינו שמחה (תהל' קלז ג). — וכלי שיר, כלי נגון: הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שִׁיר (עמו' ו ה). ואחיו שמעיה ועזראל וכו' בכלי שִׁיר דויד איש האלהים (נחמ' יב לו). ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שִׁיר אלהים ובני ידותון לשער (דהי"א יו מ"ב). וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי הַשִּׁיר ובהלל ליי' וכו' (דהי"ב ה יג)).  והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שִׁיר יי' אשר עשה דויד המלך (שם ז ו). והלוים כל מבין בכלי שִׁיר (שם לד יב). — בנות השיר, ככנוי לשפתי האדם ולשונו: וישחו כל בנות הַשִּׁיר2 (קהל' יב ד). — ב) יחידת דבור הנאמרת בהרמת קול בנעימה,  Gesang, Lied; chant, chanson; song, air,  גם בצרופים כגון שיר חדש וכדו', שיר עגבים, וגם במשמ' כוללת: ואשלחך בשמחה וּבְשִׁרִים בתף ובכנור (בראש' לא כז). וידבר שלשת אלפים משל ויהי שִׁירוֹ חמשה ואלף (מ"א ה יב). ביום ההוא יושר הַשִּׁיר הזה3 בארץ יהודה עיר עז לנו וכו' (ישע' כו א). שירו ליי' שִׁיר חדש תהלתו מקצה הארץ (שם מב י). והשבתי המון שִׁרָיִךְ וקול כנוריך לא ישמע עוד (יחזק' כו יג). והנך להם כְּשִׁיר עגבים יפה קול ומטב נגן (שם לג לב). הסר מעלי המון שִׁרֶיךָ וזמרת נבליך לא אשמע (עמו' ה כג). והפכתי חגיכם לאבל וכל שִׁירֵיכֶם לקינה (שם ח י). יי' עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי וּמִשִּׁירִי4 אהודנו (תהל' כח ז). יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שִׁירֹה5 עמי תפלה לאל חיי (שם מ"ב ט). שירו לנו מִשִּׁיר ציון איך נשיר את שִׁיר יי' על אדמת נכר (שם קלז ג-ד)6. — דִּבֵּר שיר: עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שִׁיר (שפט' ה יב). ובכותרות המזמורים, שיר, שיר מזמור, מזמור שיר, שיר המעלות: למנצח לבני קרח על עלמות שִׁיר (תהל' מו א). שִׁיר מזמור לבני קרח (שם מח א). למנצח מזמור לדוד שִׁיר (שם סה א). למנצח שִׁיר מזמור (שם סו א). למנצח בנגינת מזמור שִׁיר (שם סז א). למנצח לדוד מזמור שִׁיר (שם סח א). מזמור שִׁיר ליום השבת (שם צב א). שִׁיר המעלות (שם קכ-קלד א). ועי' מִזְמוֹר. — ושִׁיר יְדִידוֹת: למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שִׁיר ידידת (שם מה א). — ושיר השירים7 כשם לאסף השירים שבמגלת שה"ש: שִׁיר הַשִּׁירִים אשר לשלמה (שה"ש א א). — ואמר ב"ס: חליל ונבל יעריבו שיר ומשניהם לשון ברה (ב"ס גני' מ כא). נגינות שיר הכין לפני מזבח וקול מזמור לנבלים תיקן (שם מז ט). ויתן השיר קולו ועל המון העריבו נרו (שם נ יח). — ובתו"מ: וטעונים קרבן ושיר ותנופה ולינה (בכורים ב ד). הגיע לעזרה ודברו הלוים בשיר (שם ג ד). אלו הן הממונין וכו' הגרוס בן לוי על השיר (שקל' ה א). הגרוס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד (יומ' ג יא). והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר (סוכ' ה ד). פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר (ר"ה ד ד). שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא וכו' ובשתי תודות ובשיר (שבועות ב ב). אין קטן נכנס לעזרה ולעבודה אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר (ערכ' ב ו). מיריחו היו שומעין קול השיר (תמיד ג ח). ובן לוי שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הלוים נכנסים לדבר בשיר (שם ה ו). השיר שהיו הלוים אומרים במקדש וכו' בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא וכו' (שם ז ד). וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל כנגד ט"ו שיר המעלות שבתהלים שעליהן הלוים עומדים בשיר (מדות ב ה). שער הקרבן שער הנשים שער השיר (שם שם ו). שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים (ידים ג ה). שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים (ר"ע, שם שם). דוד אמר שירים ושלמה אמר שירים (מד"ר שה"ש א א). שיא השירים לישראל, שיר השירים, המשובח שבשירים המעולה שבשירים המסולסל שבשירים, נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שירים8 בעולם (שם שם). כי קולך ערב זה השיר (שם שם, יונתי). אמרו עליו על הוגרא בן לוי בשעה שפותח פיו בשיר היה נועץ אגודלו לתוך פיו וכו' (שם שם, מי זאת עולה). — ובסהמ"א: כשהיו מנגנים בכלי שירים הללו היו מתנבאים (פרוש רש"י לדהי"א כה א). כי החכמה כפרי והשיר כעלים (רש"ט פלקירא, המבקש, נו). לקיים מאמר החכם מיטב השיר כזבו (עמנואל, מחב' ח, הברמן, 233). — ואמר המשורר: ונעים זמירות כל מתי שיר ואדון השיר ומבצר היקר קרע (רשב"ג, לבי באימת, ביאליק-רבניצקי א, 83). ולו פגעו בנות שירי בנות עש עזבום שם באור אשם צרובות (ר"י חריזי, תחכ' טז, 164). אסף והימן אם בדורי יהיו לא נודעו בשיר כמו נודעו, לא נכרו בשיר ואף כל נטעו וכו' מהלך ידותון שיר והימן מה לך כנור וכו' (עמנאול, מחב' ג, הברמן, 82). — °וגם במשמ' חבור פיוטי בין שהוא מושר בנעימה או לא,  Gedicht; poème; poem: בשירים המחוברים הנבנים על הנגונים (ר"י א"ת, כוזרי ב סט). ומליצת הדברן ושירי המשורר (שם ה כ). כי אלו השירים שקורין להם ישמעאלים אשעאר מושחה9 שבהם משבחים היופי וכו' אסור לשיר בהן (ר"י בן יהודה, ספר מוסר א יז). היש בכם מי יחבר שיר נצמד יהי בו לכל לב מחמד וכו' השיר הנצמד הוא אשר כל סוף שני בתים מלה אחת והמלה לא תשתנה אבל הענין ישתנה (ר"י חריזי, תחכ' לג, 274). חכמי זאת המלאכה גדרו השיר בשהוא מאמר מתיחס נקשר קצתו בקצתו (שקל הקדש בספר לשון למודים לר"ד אבן יחיא פרק יה). — ואמר המשורר: שיריך שקולים וחזקים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבת, הברמן ב, 53). — °ומלאכת השיר, חכמת השיר, Poetik; art poétique; poetics: ונקראת זו המלאכה מלאכת השיר (ר"י בן יהודה, ספר מוסר ב טז). ומלאכת השיר מלאכתי מאז ועד עתה (רש"ט פלקירא, המבקש, נט). ואמנם השמות אשר הסכימו עליהם בעלי מלאכת השיר הם אלה וכו' (שקל הקדש בספר לשון למודים פרק טו). — °ספר השיר, כשם ספר הפואיטיקה לאריסטו; והספר השמיני הוא ספר השיר (מלות ההגיון י).