*, ש"ז, מרו"ז שְׁיָרִים, שִׁירַיִם1, — כמו שְׁאָר, מה שנשאר, יתר Rest; rest(e): חלת עם הארץ וכו' ושירי המנחות פטורין מן הדמאי (דמאי א ג). הגנה והקרפף שהיא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים (ר' יהודה בן בבא, ערוב' ב ה). במה דברים אמורים בתחלת עירוב, אבל בשירי עירוב כל שהוא (ר' יוסי, שם ז ט). כבש פרה וכבש שעיר המשתלח וכו' וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה (שקל' ד ב). מותר שירי הלשכה מה היו עושין בהן, לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש (ר' ישמעאל, שם שם ג). שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה (אב' א ב). שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון (זבח' ה א). שירי הדם היה מתמצה על היסוד (שם ו ד). הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ או כזית משייריה בחוץ (מנח' א ג). נתערב קומצה בשיריה או בשירים של חברתה לא יקטיר (שם ג ג). נטמאו שיריה, נשרפו שיריה, אבדו שיריה (שם שם ד). אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת סלת והמחבת והמרחשת וכו' ר' שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב לעצמו והשירים קרבין לעצמן (שם ו א). שאין שירין לשירין (כלים ד ב). תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה (ר"מ, שם ה א). שירי מזרן שבעה טפחים כדי לעשותו חבק לחמור (שם יט ג). זה חומר בשירי כלי עץ מבתחלתן וחומר בשירי כלי נצרים מבתחלתן (שם כ ב). השק שיריו ארבע ותחלתו משיגמר (שם כז ב). שירי המאור רום אצבעיים על רוחב הגדל, אלו הן שירי המאור חלון שסתמה ולא הספיק לגומרה (אהל' יג א). נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון (נגע' יד א). והנותר מן השמן וכו' שירי מצוה הן, בין שנתן בין שלא נתן כפר (ר' יוחנן בן נורי, שם יד י). מצות אזוב שלשה קלחים וכו' ושיריו שנים וגרדומיו כל שהוא (פרה יא ט). שהיא מתרת את השיריים לאכילה (ירוש' דמאי ד ג). אם אין קומץ אין שיריים, אם אין שיריים אין קומץ (שם פסח' ז ה). את שאר הכסף, איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זה תרומת הלשכה (דבי רבי ישמעאל, כתוב' קו:). ותשאר האשה וכו' נעשתה שירי שירים (רבי חנינא, מד"ר רות, וימותו גם שניהם). — °ובפרט במשמ' מה שהשאיר הרבי מאכלו, ואמר המשורר: בפדיונות ימלאו כיסם ובמעדני מלך המעים ומחירם יתנו לצאן מרעיתם קמיעות בדוקות עם שירים (יל"ג, דור המדבר, כל שיריו ג, 37).