* 1, ש"ז, — מין ממיני התבואה, avena sativa, Hafer; avoine; oats: השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון הפול והספיר הפורקדן והטופח ופול הלבן והשעועים אינם כלאים זה בזה (כלא' א א). חמישה דברים חייבין בחלה החטים והשעורים והכוסמים ושבולת שועל ושיפון (חלה א א). אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים ובשעורים ובכסמין ובשבולת שועל ובשיפון (פסח' ב ה). במגופת החבית שניקבה שעורו מלא מיצה שנייה של שיפון (כלים ט ח). נסמן, זה השיפון (ירוש' חלה א א). יכול הביא מן הכוסמין ושיבולת שועל והשיפון, ודין הוא ומה אם החיטין שכשרו לשאר כל המנחות לא כשרו למנחת העומר, כוסמין ושבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין שלא יכשרו למנחת העומר (שם שם). השיפון מין כוסמין, שיבולת שועל מין שעורים (שם שם). כוסמין מין חיטים, שיבולת שועל ושיפון מין שעורין (מנח' ע.). — °ונוהגת המלה במשמ' מין התבואה secale cereale, Roggen; seigle; rye2.
1 [כך צורת המלה, בכתיב היוני σιφών(ιον), ובערב' שבסוריה שׁוּפַאן, וכן מנֻקד גם בספר (עלוי נשמות לר' נתן עמרם, ליוורנו תרכ"ח), ולא שִׁפּוֹן כנוהג בדבור. לפי דעת (לֵו,Flora I,עמ' 687) וכו' יש לגזר את השם מן שוף במשמ' חכך, ואינו מסתבר. ואפשר שיש כאן מלה שעברה לעבר' ביחד עם הצמח מלשון אחרת, כבהרבה שמות של צמחי תרבות. על זהוי השם במקורות כ-avena, עי' בדברי לֵו, שם.]
2 [לפי הבנה כזו במשנה, וכן פרש (רש"י פסח' לה.): שיפון, שיגל"א (והוא seigle בצרפת'); וכן לשון מהרי"ל, הלכות תיקון המצות: שיפון פיר' קאר"ן או רוק"ן (Roggen), וכן קבע המחבר את שמוש המלה במלונו הקטן. ועי' בנאמר על שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל הערה 3.]