שִׁירָה

ש"נ, שִׁירַת, שִׁירוֹת, —  יצירה פיוטית הנאמרת בנעימה, Lied; chanson; song: אז ישיר משה ובני ישראל את הַשִּׁירָה הזאת ליי' ויאמרו לאמור וכו' (שמות יה א). אז ישיר ישראל את הַשִּׁירָה הזאת (במד' כא יז). כתבו לכם את הַשִּׁירָה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם (דבר' לא יט). וענתה הַשִּׁירָה הזאת לפניו לעד (שם שם כא). וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי הַשִּׁירָה הזאת (שם שם ל). וידבר דוד ליי' את דברי הַשִּׁירָה הזאת (ש"ב כב א). אשירה נא לידידי שִׁירַת1 דודי לכרמו (ישע' ה א). מקץ שבעים שנה יהיה לצר כְּשִׁירַת הזונה (שם כג ה). — ומ"ר שירות: והילילו שִׁירוֹת2 היכל ביום ההוא (עמו' ח ג). —  ואמר בן סירא: תשמח נפשי בישיבתי ולא תבושי בשירתי (ב"ס גני' נא כט). —  ובתו"מ: קרי שירת הבאר ומברך לפניה ולאחריה (ירוש' מגי' ג ח). כל השירות טעונות ברכה לפניהן ולאחריהן (שם שם). אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדיברות וכו' (שם שם). שירת הלוים3 לא יפחתו לה מששה קריאיי' (שם שם). שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח ע"ג לבינה  (שם שם). עד חצות הלילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותושבחות (ברכ' ג:). שלא אמרו (הלויים) שירה כל עיקר (ר"ה ל:). שאמרו שירה של חול עם תמיד של בין הערבים (ר' זירא שם שם). דמ"ד עבדים היו קסבר עיקר שירה בפה וכו' ומ"ד לוים היו קסבר עיקר שירה בכלי (ערכ' יא.). ושרת בשם ה' אלהיו, איזהו שֵרות שבשם הוי אומר זו שירה (שם שם). —  ובפרט בצרוף אָמַר שירה: דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה וכו' דר במעי אמו ואמר שירה וכו' יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה וכו' (ברכ' ז.). שירה אתה אומר על מפלתו של שאול (מו"ק טז:). שאין אומרין שירה  אלא על היין (ערכ' יא.). לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה (מד"ר שמות כג). ובזכות האמנה שרתה עליהם רוח הקדש ואמרו שירה (שם שם). לא מצינו אדם שאמר שירה אלא ישראל (שם שם). כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות (שם שם). ועל ידי שירשו ישראל כנקבה אמרו שירה  בלשון נקבה וכו' אבל לעתיד לבא הן עתידין לירש כזכר וכו' והן אומרין בלשון זכר שנאמר שירו לה' שיר חדש, שירה חדשה אין כתיב אלא שיר חדש (שם, שה"ש, שחורה אני). השמיעיני את קולך, זו השירה (שם שם, יונתי). —  ובתפלה: משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה (אמת ויציב, תפלת שחרית). ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות ברכות והודאות למלך אל חי וקים (שם). שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים (שם). אלו פינו מלא שירה  כים ולשוננו רנה כהמון גליו (נשמת כל חי, שחרית לשבת). —  ובסהמ"א: ושירה  היא כשהיו בו (בשיר) עשרה בתים או יותר (שקל הקדש בס' לשון למודים לר"ד אבן יחיא). —  ואמר המשורר: אלוה עז ואל קנוא ונורא מרומם את עלי כל שיר ושירה (ר"ש הנגיד, אלוה עז, בן תהלים, הברמן א, 3). משרה עלי שכמו כשירתי תגה בחוג שחק כסיליה (הוא, הנה יחידתי, שם ב, 10). וישיר שירות ערבות (ר"י הלוי, יכונן חתני, זמורה ב, 75 ). ומתנודדים תחת זמריו ושירותיו (ראב"ע, בשם אל, כהנא א, 202). רחפה על ים גדול ורחב ידים וכו' על ים השירה היא בת השמים (יל"ג, אהבת דוד ומיכל ב). 



1   [כמבֹאר ע"י העורך לאחרונה בהלשון והספר ב, 357 וכו', מביא הנביא דברים אלה כדברי הרעיה בנוסח קדום של שיר השירים, והיא האומרת: אשירה נא לידידי (ז"א לידידיה, לשלמה המלך) שירת דודי לכרמו. ועי' שם.]                           

2   [ואמנם אפשר שצדקו המציעים לגרס שָׁרוֹת או שַׁיְָרוֹת במשמ' מזַמרות בשיר.]                                                       

3   [הכונה לשירת האזינו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים