1, ש"נ, סמי' שִׁכְבַת, — מה שיורד ומטפטף מנוזל, Erguss; effusion, ובפרט א) שכבת הטל, הטל המֻשכב טפות טפות על הארץ: ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שִׁכְבַת הטל סביב למחנה ותעל שִׁכְבַת הטל והנה על פני הארץ דק מחספס דק ככפר על הארץ (שמות יו יג-יד). — ב) שכבת זרע2, זרמת הזרע: ואיש כי תצא ממנו שִׁכְבַת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שִׁכְבַת זרע וכבס במים וטמא עד הערב ואשה אשר ישכב איש אתה שִׁכְבַת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב (ויקר' יה יו-יח). ואיש כי ישכב אשה שִׁכְבַת זרע (שם יט כ). או איש אשר תצא ממנו שִׁכְבַת זרע (שם כב ד). איש איש כי תשטה אשתו וכו' ושכב איש אתה שִׁכְבַת זרע (במד' ה יג). — ובתו"מ: זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע (ברכ' ג ו). אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע וטמא מת וכו' (כלים א ד). אלו מטמאין ומכשירין, זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו (מכשיר' ו ו). שגזרו על פיתן של גוים וכו' ועל שכבת זרען (ירוש' שבת א ה). דיניה דההוא גברא במאי, א"ל בשכבת זרע רותחת (גיט' נז.). שני נקבים יש בו באדם, אחד מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע (בכורות מד:). — *וגם במשמ' רֹבד של דבר המֻשכב על זולתו,  Schichte; couche; layer: ג' אירסין הן, אחד צף ואחד שוקע ואחד עשוי כשכבה ועומד מלמעלה (ירוש' שבת א ה). — ובסהמ"א: כשנתגלה (המן) משכבת הטל ראו שהיה דבר דק מחוספס בתוכו בין שתי שכבות הטל (רש"י, שמות טז יד). רק זאת ידענו מחלקה העליון (של הארץ) כי הוא כולל מחצבות אבנים ועפרורית שונות ושכבותיהן מתחלפות על סדר נכון (ר"ד פריזנהויזן, מוסדות תבל, טז.).