°, ש"נ, — שה"פ מן א. שִׁית, כמו הֲשָׁתָה: ושתי, לשון השתה והתי"ו מודגשת מפני שבאה תחת שתים שאין שיתה בלא תי"ו והאחת לשמוש (רש"י, שמות כג לא).