1 [בשבעים אין תרגום למלים יָשׁוּר כְּשַׁךְ, וגם הוולג' insidiantes quasi aucupes, כאלו: ישורו כמו יקושים, דולגת למעשה על שַׁךְ, וכן כנראה הסורי (ואקימו פחא איך סיגא, ז"א והקימו פחים כמו מוקשים), ות"י נותן באור חפשי (בנכלין אשדין דם זכאי כלבוש צידין); והפרשנים המסרתיים בארו שַׁךְ במקור מן שכך, ואינו מסתבר.  כן אין ממש בהצעות התקון שהֻצעו.  והמחבר ראה כאן מלת כָּשָׁךְ במשמ' חבר אנשים.  ועי' ערך זה. אך לפי ההקבלות שבמקרא (כגון בפרט קהלת ט יב: כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחֻזות בפח כהם יוּקָשים בני האדם) וההמשך שבפס' כז (ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה), קרוב לראות כאן שֵם במשמ' בעל חיים הנצוד בפח, בקריאה:  וְיָשָׁר (במקום ישור) כְּשַׁךְ יקושים, כלומר והישרים נצודים כצפרים או כעכברים.  וכנראה היא המלה שִכֻּ, הבאה באשור' במשמ' בעל חיים קטן, בשמושים דומים לאלה שבכתוב (עי' לאחרונה Deimel, Akkad. Šumer, Glossar, עמ' 721), וצ"ע.]