שכניה

*, מלה מסֻפקה: מומין אלו בין קבועין ובין עוברין פסולין באדם וכו' השכניה והסגריס, איזה הוא שכניה שגביניו שוכבין1 (תוספתא בכורות ה א-ג).



1 מאמר זה בא בתוספתא במקום הנאמר במשנה (בכורות ז ב): אין לו גבינים, אין לו אלא גבין אחד זהו גבן האמור בתורה, רבי דוסא אומר כל שגביניו שוכבין, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל שיש לו שני גבין ושתי שדראות, ע"כ. ולפי זה נראה שבאה המלה שכניה בתוספתא במקום גבן שבתורה, הנדון במשנה, והיא שמתפרשת בתוספתא לפי דעת ר' דוסא שבמשנה. ובבבלי בכורות מד. מובאת כנראה אותה בריתא שבתוספתא בנוסח זה: (מיתיבי) שכבנא שגביניו שוכבים, זגדום אחד שחור ואחד לבן, ע"כ. ואפשר שדֻבר בעקר, בפרוש המלה העבר' גבן על שַׁגְתָן, או בארמ' שַׁגְתָנָא, שפרושו בסור' בעל עינים זולגות, lippus ברומ', אותה מלה הבאה בתרג' הכתוב (ויקרא כא כ) בוולג' si gibbus si lippus וכו'. ואולי מלה זו היא שנשתבשה ע"פ הפרוש שגביניו שוכבין במשנה, וצ"ע.]

חיפוש במילון: