°, ת"ז, — של שָׁכֵן: באשר לא כל לשון מוכשר לכתוב בו כל הדברים מבלי עזר מלות שאולות מלשונות שכניות (חקירות על ספר איוב, ציון ב 26). — הרכבה שכנית: שאי אפשר שימצא גשם בשום פנים אלא מורכב מאלה החלקים השוים הרכבה שכנית (ר"ש א"ת, מו"נ א עג). כי הכלל המורכב מעצמים מתחלפים הרכבה שכנית יותר ראוי בהרכבה מן הכלל המורכב מעצמים מתחלפים הרכבה המזגית (שם ב כב). הרכבה שכנית שלא ימזגו הנפרדים אך יושם האחד בצד חברו, כבית על דרך משל המורכב מאבנים עצים ורעפים, יושם כל אחד בצד חברו ובשכונתו (הוא, פרוש המלות הזרות). הרכבתם היא הרכבה שכנית לא הרכבת מזג (אהרן הקראי, עץ חיים ד). ההרכבה תחלק לשני מינים, המין האחד הוא הרכבה שכנית (מעכאנישע פערמישונג) והמין השני הרכבה מזגית (כעמישע פערמישונג) (לינדא, ראשית למודים ב א, 18).