שַׁכָּף

*, ש"ז, — כמו אֻשְׁכָּף, רצען, סנדלר1: מכבש של שכף שהוא מותח עליו את העור ומניח עליו את האבן אף על פי שחקוק ומקבל טהור (תוספתא כלים בבא בתרא א טו).



1 [עי' אֻשְׁכָּף. והמלה שאולה מאשור' אַשְכַפֻ, השאולה משוּמֵר' באותה משמ']

חיפוש במילון:
ערכים קשורים