ש"ז, — שם עוף טמא, טורף, שולה דגים1, Sturzpelikan; pélican; pelican: ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר וכו' ואת הכוס ואת הַשָּׁלָךְ ואת הינשוף (ויקר' יא יג-יז). והקאת ואת הרחמה ואת הַשָּׁלָךְ (דבר' יד יז). — ובסהמ"א: והשלך הוא פפגא"י בלע"ז (קלונימוס, בעלי חיים ב ט). שהדג נענש והשם שלח בו השלך על ענשו (אוהב משפט לאיוב יח, כה.). עופות המים והאגמים לרוב כמו השלך [פעליקאן] (שבילי עולם א, מצרים, טו:). ולכן יציירו את הבראמ"א בב' ראשים וכו' והוא יושב על גיו שלך (שוואן) (שם ג, הודו, מג.). השלך (רייער) מיניה הם כמאה לכולם חרטום ישר ארוך ושטוח מעט וארבע אצבעות ברגליהם וזה דרכם לרדת במי נהר ומקוה מים לא עמוק שם יתיצבו מבלי אשר ינועו או ילכו רק בלאט (תולדות החיים, קסד). —  ואמר המשורר:  נפלתי במצוד אהבתך כנפל דגים לפני שלך (מה יפו, מחברות עמנואל יז, הברמן, 471).