א. שלל
1, ממנו מָשֹׁל2, שׁולָל, °שׁוֹלְלוּת, °שׁוֹלְלִי, שֹׁל3, *שְׁלִיל, °שְׁלִילָה,°שְׁלִילִי,°שְׁלִילִיּוּת, א. שָׁלַל, שָׁלָל.
1 [גם באשור' שַלָל (שָׁלוֹל), שַלַּתֻ (שָׁלָל), ויש משוים גם בערב' שַׂלַּ سلّ, שלף חרב, או בערב' דרומ' שַׁלַּ, לקח, חטף. ואולי קרוב לשרש זה נשל וגם שלה.]
2 [למלה זו במשמ' שלילת שלל, ולא ללשון מָשָׁל, הכונה, לפי דברי העורך בפרושו, באיוב יז ו: והציגני לִמְשֹׁל עמים ותפת לפנים אהיה.]
3 [עי' שָׁלֵו, הערה.]