שְׁלִישִׁי

שְׁלִשִׁי מ"ר שְׁלִשִׁים, נק  שְׁלִישִׁיָּה,  שְׁלִישִׁית, — שם מספר סדורי מן שְׁלוֹשָׁה,  dritte(r); triosiéme; third, ספרט בתאריכים (ה)יום (ה)שלישי, חדש שלישי, שנה שלישית וכו': ויהי ערב ויה בקר יום שְׁלִישִׁי (בראש' א יג). ביום הַשְּׁלִישִׁי וישא אברהם את עיניו (שם כב ד). ויגד ללבן ביום  הַשְּׁלִישִׁי כי ברח יעקב (שם לא כב). והיו נכנים ליום  הַשְּׁלִישִׁי כי ביום  הַשְּׁלִשִׁי ירד יי' לעיני כל העם על הר סיני (שמות יט יא). בַּיּוֹם  הַשְּׁלִישִׁי נשיא לבני זבולן (במד' ז כד). ויהי ביום  הַשְּׁלִישִׁי ללדתי ותלד גם האשה הזאת (מ"א ג יח).ודבר יי' היה אל אליהו בשנה  הַשְּׁלִישִׁית (מ"א יח א). אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה  הַשְּׁלִישִׁית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים (מ"ב יט כט). יחיינו מימים ביום  הַשְּׁלִישִׁי יקמנו ונחיה לפניו (הוש' ו ב). — שְׁלִישִׁי במשמ' החדש השלישי: ויהי באחת עשרה שנה בַּשְּׁלִישִׁי באחד לחדש (יחז' לא א). ובמנית בני אדם לפי גילם או לפי סדרם במעשה מן המעשים: אליאב הבכור ומשנהו אבינדב וְהַשְּׁלִשִׁי שמה (ש"א יז יג). ויהי בכורו אמנון וכו' ומשנהו כלאב וכו' והַשְׁלִישִׁי אבשלום בן מעכה (ש"ב ג ג). וישלח אליו שר חמשים וחמשיו וכו' וישב וישלח אליו שר חמשים וחמשיו וכו' ויבא שר החמשים  הַשְּׁלִישִׁי ויכרע על ברכיו (מ"ב א ט-יג). שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם הַשְּׁלִישִׁית קרן הפוך (איוב מב יד). שר הצבא הַשְּׁלִישִׁי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע (דהי"א כז ה). —  ובמנית דברים אחרים , גורל, דור, נהר וכו': ושם הנהר הַשְּׁלִישִׁי הדקל (בראשי' ב יד). והטור הַשְּׁלִישִׁי לשם שבו ואחלמה (שמות כח יט).  בנים אשר יולדו להם דור שְׁלִישִׁי יבא להם בקהל יי (דבר כג ט).  ויעל הגורל הַשְּׁלִישִׁי לבני זבולן (יהוש' יט י)1. —  ובשמוש מסֻפק: ותכפל החרב שְׁלִשִׁתָה חרב חללים (יחזק' כא יט)2. —  שְׁלִישִׁים, במשמ' קומה שלישית של בנין וכדו': תחתים שנים וּשְׁלִשִׁים תעשה (את התבה) (בראש' ו יו). —  ובשלישית, במשמ' בפעם השלישית: ויסף יי' קרא שמאל בַּשְּׁלִישִׁת (ש"א ג ח). —  ובמש' ביום השלישי, אחרי מחר: כי אחקר את אבי כעת מחר הַשְּׁלִשִׁית (שם כ יב) . —  ושלישיה במשמ' אחת משלוש יחד: ביום הזה יהיה ישראל שְּׁלִישִׁיָּה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ (ישע' יט כד). —  ובתו"מ: מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו (פסח' י ז). בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה (שם שם). כל הכלים שבמקדש היו להם שניים ושלישיים (חגי' ג ה). אחד כותב דברי המזכין ואחד כותב דברי המחייבין והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחייבין (סנהד' ד ג). שלש שורות של תלמידי חכמים יושבים לפניהם גדולה בראשונה ושניים בשנייה ושלישיים בשלישית (תוספת' סנה' ח ב). — *ושלישי לקרבת משפחה: לא אעיד לו אני ובני וחתני, ואמאי הו"ל שלישי בראשון (סנהד' כח.). —  ולטמאה: וקורא לה שם מפני שהיא שלשי והשלשי טהור בחולין וכו' מפני שהיא שלישית והשלישית טהור בחולין (תוספת' טבול יום ב יד). — *לשון שלישי, כנוי ללשון־הרע: ולמה נקרא (לשון הרע) שלישי3, שהוא הורג שלשה, האומרו והמקבלו והנאמר עליו4 (מד"ר ויקר' יט, שם כו, תנחו' חקת ה, פסיק' ר"כ לב.).  — ובסהמ"א: ושאר כל ישראל כשרים להעיד זה לזה ואפי' יש ביניהם צד קריבות כגון חמול וחצרון לגרשון וקהת והן שלישי בשני (תשו' הגא' שערי צדק ז כה, פט:) . כל מקום שיש ראשון בראשון ושני בשני פסולין מן התורה, שלישי בראשון פסול מן החכמים, שלישי בשני כשר (והזהיר, לו כז.). אבל הפרישות הנוהגת בפנים השלישיים והוא מה שיתיחד בנו במצפוננו ומחשבותינו וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות ה) . והם מושכלות שניות או שלישיות או רביעיות או יותר מהם (רוח חן ג). — °וקדחת שלישית,עי' קַדַּחַת. — ושלישי, אחד מששים בשניה שהיא אחד מששים בדק: וחלקו כל חלק ראשון לששים שניים וכל חלק שני לששים שלישיים (ראב"ע, העבור). קח לכל שנה נ"א שניים וששה ועשרים שלישיים ותגרע אותם ממקום הכוכב (הוא, כלי נחושת, שער כט). שהשעה האחת על דרך המשל ששים דקים והדק ששים שניים והשניי ששים שלישיים (ר"ש, א"ת, מו"נ א עג) וכשתחלק המהלך הזה על מספר ימי זמן החדש האמור ושעותיו ורגעיו ושנייו ושלישיו וכו' (ר' הישראלי, יסוד עולם ג יב, מט:). ועוד יחלקו החלק לס' חלקים שווים ויקראו אותם שניות וכל שני' לס' חלקים ויקראו אותם שלישיים (ר"ב משקלוב, עמודי השמים, ד.ׂ.— °שְׁלִישִׁית, נק' מן ד. שָׁלִישׁ; ונשארה הממשלה בידי השלישית דונה אשמנייראץ ס' הקבלה לראב"ד, ניבויאר 83ְ;   REJ Jan 1885, עמ' 107. — ° ובתורת הנגינה, שלישית, tertia: ואם יערכו הקולות כמו ד' אל ג' נקרא רביעית (קווארטא) כמו ה' אל ד' נקרא שלישית הגדולה (גראסא טערציע) (יאוועל, למודי הטבע עא.).



ּ1 [במקום  מבוא הַשְּׁלִישִׁי (ירמ' לח יד) צ"ל הַשָּׁלִישִׁים, ועי' א. שָׁלִישׁ.]

2 [אפשר שיש כאן צורת פועל, כדעת רבים. שְּׁלִישִׁיָּה בישע' יה ה, ירמ' מח לד הוא שם עיר ועי' בדברי א. שליט, ארץ ישראל, שנתון החברה לחקירת א"י, תשי"א, עמ 104 וכו'.]

3 [בארמ': לישנא תליתאי; לא תלך רכיל (ויקר' יט יו), ת"י לשנא תליתאי.]

4 [אולי פשוטו של הביטוי: אמירת דבר שבין שנים לשלישי.]