ש"ז, כנ' שָׁלִישׁוֹ, שלשה, מ"ר שָׁלִישִׁים, שָׁלִשִׁים, שָׁלִשִׁם, כנ' שָׁלִשָׁיו, — גבור מלחמה, רוכב הרכב ומלוה את המלך במרכבתו1, Ritter, Adjutant; chevalier, aide de camp; knight, adjoutant: ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים וְשָׁלִשִׁם על כלו (שמות יד ז). מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שָׁלִשָׁיו טבעו בים סוף (שם  ה ד). אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש הַשָּׁלִשִׁי2 ש"ב כג ח.  ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו וְשָׁלִשָׁיו3 ושרי רכבו ופרשיו (מ"א ט כב). ויען הַשָּׁלִישׁ אשר למלך נשען על ידו (מ"ב ז ב). והמלך הפקיד את הַשָּׁלִישׁ אשר נשען על ידו על השער (שם שם יז). ויען הַשָּׁלִישׁ את איש האלהים ויאמר (שם שם יט). ויאמר (יהוא) אל בדקר שלשה4 שא השליכהו (שם ט כה). ויאמר יהוא לרצים וְלַשָּׁלִשִׁים5 באו הכום וכו' וישליכו הרצים וְהַשָׁלִשִׁים (שם י כה). ויקשר עליו (על פקחיה בן מנחם מלך ישראל) פקח בן רמליהו שָׁלִישׁוֹ ויכהו בשמרון בארמון בית מלך (שם יה כה). ותרא אנשים מחקה על הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שָׁׁלִישִׁים כלם (יחזק' כג יה). בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע יקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שָׁלִשִׁים וקרואים רכבי סוסים כלם (שם שם כג)6. — ובסהמ"א: דמיון על כנסת ישראל שזוכרת בתוך הגלות את האהבה אשר הפליא לישראל במצרים ושלח להם את שלישיו משה ואהרן להוציאם מתחת סבלות מצרים (רשב"ם, שה"ש ח ח-י). וזה היה בסבת שנשבו ד' חכמים גדולים בספינה וכו' שבה אותם השליש אבן ראמארף (סעדיה אבן דאנאן, מאמר על סדר הדורות, חמדה גנוזה, כח). — ואמר המשורר: קמנו באלעזר בגבורי ילדיו עד אשר שבו כחלשינו, לא עמדו רגע למען שמעו כי הוא גבורנו ושלישנו (רמב"ע, לפני זמן, ברודי, רכט). ומרכבות ושלישים אחריהם יצאו דחופים בדבר המלך (ראב"ע, מי כמוך אפס יש מבלעדיך, איגר 230). ועי' ד. שָׁלִישׁ.