קל לא נמצא במקורות.

— נִפע', נִשְׁמַד1, נִשְׁמְדָה, נִשְׁמַדְתִּי, נִשְׁמְדוּ, נִשְׁמַדְנוּ, הִשָּׁמֵד, הִשָּׁמֶדְךָ, הִשָּׁמְדָךְ, הִשָּׁמְדָם, יִשָּׁמֵד, תִּשָּׁמֵדוּן, — נשמד במקור נדפס 'נשמל ' עם, בית אב, וכדו' ואף איש אחד, נכחד ונכרת הוא וזרעו,  vertilgt werden; être exterminé; to be exterminated:  ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני וְנִשְׁמַדְתִּי אני וביתי (בראש' לד ל). העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן (דבר' ד כו). בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים וְנִשְׁמַד כל המונה (יחזק' לב יב). ופשעים נִשְׁמְדוּ יחדו אחרית רשעים נכרתה (תהל' לז לח). נִשְׁמְדוּ בעין דאר היו דמן לאדמה (שם פג יא). בית רשעים יִשָּׁמֵד ואהל ישרים יפריח (משלי יד יא). — ובפרט בצרוף עד השמידך עד השמדם2, להשמידם עדי עד: ונתנם יי' אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד הִשָּׁמְדָם (דבר' ז כג). ישלח יי' בך את המארה את המהומה ואת המגרעת בכל משלח ידך אשר תעשה עד הִשָּׁמֶדְךָ ועד אבדך מהר (שם כח כ). יתן יי' את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד הִשָּׁמְדָךְ (שם שם כד). ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד הִשָּׁמְדָךְ (שם שם מה). ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד הִשָּׁמְדָךְ אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך (שם שם נא). גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יי' עליך עד הִשָּׁמְדָךְ (שם שם סא). בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און לְהִשָּׁמְדָם עדי עד (תהל' צב ח). — ונשמד מפני העם: השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי הִשָּׁמְדָם מפניך (דבר' יב ל). — ונשמר מואב מעם: וְנִשְׁמַד מואב מעם כי על יי' הגדיל (ירמ' מח מב). — ונשמד פ' מעמו, משבטו: ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נִשְׁמְדָה מבנימן אשה (שופט' כא יו). — ונשמדה ארץ במשמ' נשמדו יושביה: ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק וְנִשְׁמַד המישר (ירמ' מח ח). — ונשמדו הבמות: וְנִשְׁמְדוּ במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם (הושע י ח). — ונשמד שם פ' מלפני האל3: ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו לא יכרת ולא יִשָּׁמֵד שמו מלפני (ישע' מח יט). — ובסהמ"א: והייתם עמהם בהצלחה ובטוב ולא נשמדתם ונשמדה ארצכם (יוסיפון פד).

— הִפע', הִשְׁמִיד, הִשְׁמִידְךָ, הִשְׁמִידוֹ, הִשְׁמִדוֹ, הִשְׁמַדְתִּי, הִשְׁמַדְתִּיו, הִשְׁמִידוּ, הִשְׁמִידוּם, הִשְׁמִידֻם, הַשְׁמֵד, הַשְׁמֵיד, לְהַשְׁמִיד, לַשְׁמִד, לְהַשְׁמִידֵנוּ, הִשְׁמִידְךָ, הִשְׁמִידוֹ, הַשְׁמִידוֹ, הַשְׁמִידָם, הִשְׁמִדָם, הַשְׁמֵד, אַשְׁמִיד, אַשְׁמִידְךָ, אַשְׁמִידֵם, תַּשְׁמִיד, תַּשְׁמִידֵם, יַשְׁמִיד, יַשְׁמֵד, יַשְׁמִידֵם, נַשְׁמִידָה, תַּשְׁמִידוּ, יַשְׁמִידוּ, יַשְׁמִידוּם, — השמיד האל או אדם עמים וממלכות וכדו' ואף בני אדם יחידים, הכרית והכחיד אותם ואת זרעם, vernichten, ausrotten; exterminer; to exterminate:  ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יי' אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי לְהַשְׁמִידֵנוּ (דבר' א כז). והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתר הִשְׁמִידֻם (שם ב כג). כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור הִשְׁמִידוֹ יי' אלהיך מקרבך (שם ד ג). כי יי' אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא יַשְׁמִידֵם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר (שם ט ג). הרף ממני וְאַשְׁמִידֵם ואמחה את שמם מתחת השמים (שם שם יד). ובאהרן התאנף יי' מאד לְהַשְׁמִידוֹ (שם שם כ). והיה כאשר שש יי' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יי' עליכם להאביד אתכם וּלְהַשְׁמִיד אתכם (שם כח סג). ויגרש מפניך אויב ויאמר הַשְׁמֵד (שם לג כז). כי מאת יי' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען הַשְׁמִידָם (יהוש' יא כ). והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג וְנַשְׁמִידָה גם את היורש (ש"ב יד ז). יזכר נא המלך את יי' אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא יַשְׁמִידוּ את בני (שם שם יא). כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש לְהַשְׁמִיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים (שם שם יו). ארדפה איבי וָאַשְׁמִידֵם ולא אשוב עד כלתם (שם כב לח). וַיַּשְׁמֵד זמרי את כל בית בעשא (מ"א יו יב). כי לְהַשְׁמִיד כלבבו ולהכרית גוים לא מעט (ישע' י ז). הנה עיני אדני יי' בממלכה החטאה וְהִשְׁמַדְתִּי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד את בית יעקב (עמ' ט ח). וְהִשְׁמַדְתִּי חזק ממלכות הגוים (חגי ב כב). והיה ביום ההוא אבקש לְהַשְׁמִיד את כל הגוים הבאים על ירושלם (זכר' יב ט). ויאמר לְהַשְׁמִידָם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית (תהל' קו כג). לא הִשְׁמִידוּ את העמים אשר אמר יי' מהם (שם שם לד). שומר יי' את כל אהביו ואת כל הרשעים יַשְׁמִיד (שם קמה כ). תרדף באף וְתַשְׁמִידֵם מתחת שמי יי' (איכה ג סו). ויבקש המן לְהַשְׁמִיד את כל היהודים (אסתר ג ו). ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך לְהַשְׁמִיד להרג ולאבד את כל היהודים (שם שם יג). כי נמכרנו אני ועמי לְהַשְׁמִיד להרוג ולאבד (  שם ז ד). לְהַשְׁמִיד להרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם (שם ח יא). ויצא בחמא גדלה לְהַשְׁמִיד ולהחרים רבים (דנ' יא מד). ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים וּלְהַשְׁמִיד (דהי"ב כ כג). — ובצרוף עד השמידו4 וכדו': לא יתיצב איש בפניך עד הִשְׁמִדְךָ אתם (דבר' ז כד). ונתן על ברזל על צוארך עד הִשְׁמִידוֹ אתך (שם כח מח). רק את כל האדם הכו לפי חרב עד הִשְׁמִדָם אותם לא השאירו כל נשמה (יהוש' יא יד). כן יביא יי' עליכם את כל הדבר הרע עד הַשְׁמִידוֹ אותכם מעל האדמה הטובה הזאת (שם כג יה). ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד הִשְׁמִדוֹ (מ"א יה כט). ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד הִשְׁמִידוֹ (מ"ב י יז). — ובצרוף השמיד מפניו, מעל פני האדמה, מן הארצות, מתוך עם: ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וַיַּשְׁמִידוּם מפניהם (דבר' ב יב). עם גדול ורב ורם כענקים וַיַשְׁמִידֵם יי' מפניהם ויירשם וישבו תחתם כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר הִשְׁמִיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם (שם שם כא-כב). פן יחרה אף יי' אלהיך בך וְהִשְׁמִידְךָ מעל פני האדמה (שם ו יה). וּלְהַשְׁמִיד את כל ישבי הארץ מפניכם (הוש' ט כד). ואביאה אתכם אל ארץ האמרי וכו' ותירשו את ארצם וָאַשְׁמִידֵם מפניכם (שם כד ח). ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד וּלְהַשְׁמִיד מעל פני האדמה (מ"א יג לד). ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים אשר הִשְׁמִיד יי' מפני בני ישראל (מ"ב כא ט). לשום הארץ לשמה וחטאיה יַשְׁמִיד ממנה (ישע' יג ט). והנביא כי יפתה ודבר דבר וכו' ונטיתי את ידי עליו וְהִשְׁמַדְתִּיו מתוך עמי ישראל (יחזק' יד ט). לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אַשְׁמִידְךָ (שם כה ז). ואנכי הִשְׁמַדְתִּי את האמרי מפניהם וכו' (עמ' ב ט). —  והשמיד את שם פ': ועתה השבעה לי ביי' אם תכרית את זרעי אחרי ואם תַּשְׁמִיד את שמי מבית אבי (ש"א כד כא). — והשמיד צאן: אני ארעה צאני וכו' את האבדת אבקש וכו' ואת השמנה ואת החזקה אַשְׁמִיד (יחזק' לד יו). — והשמיד את הבעל: וַיַּשְׁמֵד יהוא את הבעל מישראל (מ"ב י כח). — והשמיד במות, בנין, מעזנים, ערים: וְהִשְׁמַדְתִּי את במתיכם והכרתי את חמניכם (ויקר' כו ל). והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תַּשְׁמִידוּ (במד' לג נב). יי' צוה אל כנען לַשְׁמִד מעזניה (ישע' כג יא). ונתשתי אשיריך מקרבך וְהִשְׁמַדְתִּי עריך (מיכה ה יג). — והשמיד את החרם: לא אוסיף להיות עמכם אם לא תַשְׁמִידוּ החרם מקרבכם (יהוש' ז יב). — ובתמונה, השמיד פריו ושרשיו של עם: ואנכי השמדתי את האמרי וכו' וָאַשְׁמִיד פריו ממעל ושרשיו מתחת (עמ' ב ט). — ובמקור הַשְׁמֵד, המשמש כש"ע בצרוף מטאטא השמד: ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא הַשְׁמֵד (ישע' יד כג). — ובסהמ"א: כי דוד משיח אלהי ישראל הכחידם והשמידם והשפילם (יוסיפון פד).

 — הָפע', °הָשְׁמַד, — שהשמידו אותו, נוהג בדבור ובספרות.